החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 997/98 בויראת ח'אלד חסן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · ערר על מעצר עד תום ההליכיםערר על החלטת בית המשפט המחוזי לצוות על מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטת בית המשפט המחוזי לצוות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים בגין שוד מזויין והחזקת נשק. נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורה מספקת, וכי הטענות בדבר מהימנות המתלונן והזיהוי ייבחנו במשפט. נקבע גם כי קמה עילת מעצר בשל מסוכנות, ואין חלופה שתבטיח מפניה, אולם הופנתה תשומת לב לצורך לקבוע את המשפט בהקדם.

העובדות

העורר הועמד לדין בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות והחזקת נשק לאחר שנטען כי הגיע לתחנת דלק עם שניים נוספים ושדד את המתדלק באיום אקדח. המתלונן רשם את מספר הרכב ומסר אותו למשטרה, והרכב אותר כרכבו של העורר. העורר מסר גירסאות שונות, ובעל מוסך העיד כי העורר עזב את המוסך לערך בין 21:00 ל-22:00.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימות ראיות לכאורה נגד העורר המצדיקות מעצר עד תום ההליכים?
  2. 2.האם קמה עילת מעצר בשל מסוכנות לבטחון הציבור, ואין חלופת מעצר מספקת?

הלכות

  1. 1

    לשלב המעצר די בתשתית ראייתית מספקת שאם תעמוד במבחן ההליך הפלילי תביא להרשעה, וטענות לגבי מהימנות העדים נבחנות במשפט עצמו

    ״מקומן של טענות אלה בחקירתם של עדי התביעה במשפט עצמו.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בעבירת שוד מזוין קמה עילת מעצר בשל הסיכון לבטחון הציבור, ואין בחלופת מעצר כדי להבטיח מפני סיכון זה

    ״נוכח אופייה של העבירה המיוחסת לעורר, שוד מזויין, ניתן לקבוע כי קמה עילת מעצר בשל הסיכון הנשקף ממנו לבטחון הציבור״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ראיות לכאורה
  • עילת מעצר
  • שוד מזויין
  • החזקת נשק
  • בטחון הציבור
  • חלופת מעצר
  • מסדר זיהוי
  • ערר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית

המשפט העליון

בירושלים

בש"פ

997/98

בפני:

כבוד

השופטת ד' ביניש

העורר:

בויראת

ח'אלד חסן

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת

מיום

9.2.98 בב"ש 446/98 בב"ש 446/98

שניתנה

על ידי כבוד השופט כהן

בשם

העורר: עו"ד ו' מוסטפא

בשם

המשיבה: עו"ד א' מור-אל

החלטה

העורר הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של שוד בנסיבות מחמירות והחזקת נשק.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 26.1.98 בסמוך לשעה 22:00, הגיע העורר כשהוא נוהג ברכבו לתחנת דלק ועמו שניים אחרים.

מאוחר יותר באותו לילה, בשעה 02:20, שבו השלושה לתחנה כשהם רעולי פנים. העורר אחז באקדח ואחד מהשניים האחרים אחז באלה. לאחר שהצמיד את האקדח לראשו של המתלונן, המתדלק בתחנה, שדדו מהמתלונן סכום כסף, כרטיס אשראי, פלאפון וחפצים נוספים.

בית המשפט המחוזי, לאחר שניתח ביסודיות רבה את הראיות בתיק, נעתר לבקשת התביעה וציווה על מעצרו של העותר עד לתום ההליכים.

כנגד החלטה זו מופנה הערר שלפני.

טיעונו של הסניגור היה מופנה בעיקר כנגד קיומן של ראיות לכאורה בתיק.

בחנתי את טענותיו של ב"כ העורר, עיינתי בחומר הראיות, ונחה דעתי כי יש בחומר הראיות תשתית ראייתית מספקת, כנדרש בשלב זה של ההליך, אשר אם תעמוד במבחן ההליך הפלילי, יהיה בה כדי להביא להרשעתו של העורר באישומים המיוחסים לו.

מחומר הראיות עולה כי מייד לאחר השוד רשם המתלונן על כף ידו את מספר הרכב בו הגיעו השודדים בשתי הזדמנויות באותו לילה לתחנה. הוא רץ לכביש הראשי, עצר ניידת משטרה ומסר לה את מספר הרכב ואף את תיאורו, פיאט אונו לבנה, שחלונה האחורי מכוסה בוילונות כהים. הרכב אותר כרכבו של העורר.

בעת חקירתו של העורר במשטרה נערך מסדר זיהוי ובו זיהה המתלונן את העורר, לטענתו, בוודאות.

על פי גירסת המתלונן, היה זה העורר שכיוון את האקדח לרקתו והוא אותו אדם שנהג ברכב בעת הסיור המוקדם, ואף עמד לידו בעת התדלוק.

העורר מסר גירסאות שונות בעת מעצרו ובחקירתו במשטרה ולפי האחרונה שבהן, לא יכול היה להיות בסמוך לשעה 22:00 בתחנת הדלק, כיוון ששהה עם רכבו במוסך עד חצות לערך. בעל המוסך נחקר, והעיד כי העורר אמנם תיקן את רכבו אצלו, אולם עזב את המוסך בין השעות 21:00-22:00 לערך.

הסניגור המלומד לא חסך מאמץ והעלה תמיהות שונות לגבי גירסת המתלונן והזיהוי שנערך על ידו. אולם, אין בכל אלה כדי לפגום בראיות לכאורה שבידי התביעה.

מקומן של טענות אלה בחקירתם של עדי התביעה במשפט עצמו.

נוכח אופייה של העבירה המיוחסת לעורר, שוד מזויין, ניתן לקבוע כי קמה עילת מעצר בשל הסיכון הנשקף ממנו לבטחון הציבור, וכי אין בחלופת מעצר כדי להבטיח מפני הסיכון האמור.

אשר על כן, לא ראיתי להתערב בהחלטה לצוות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

עם זאת, אני רואה להפנות את תשומת ליבו של נשיא בית המשפט המחוזי, כי יש לקבוע את משפטו של העורר בהקדם. חומר הראיות מאפשר בירור המשפט תוך זמן קצר. העורר הוא צעיר ללא עבר פלילי, ולפיכך מן הראוי לעשות כל מאמץ לסיים את משפטו בהקדם.

הערר נדחה.

ניתנה היום, כ"ב בשבט תשנ"ח

(18.2.98).

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98009970.

N01

חכ/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • בבש 446/98

הלכות

  1. 1לשלב המעצר די בתשתית ראייתית מספקת שאם תעמוד במבחן ההליך הפלילי תביא להרשעה, וטענות לגבי מהימנות העדים נבחנות במשפט עצמו
  2. 2בעבירת שוד מזוין קמה עילת מעצר בשל הסיכון לבטחון הציבור, ואין בחלופת מעצר כדי להבטיח מפני סיכון זה