דנ"א 169/06 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף תל אביב

1.בפניי בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 3616/04 מגדל הזוהר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף תל-אביב, שניתן ביום 22.12.2005 על-ידי כבוד הנשיא א' ברק, והשופטים א' רובינשטיין וא' חיות .

2.המבקשת בבקשה שבפניי יזמה פרויקט להקמת שכונת מגורים בלוד, והתקשרה עם עיריית לוד בהסכם לפיו התחייבה לבצע על חשבונה את עבודות הפיתוח בפרויקט, בפיקוח העירייה ועל-פי תוכניות ולוח הזמנים שצורפו להסכם. בתמורה לכך, התחייבה העירייה לפטור את המבקשת מתשלומם של אגרות והיטלי פיתוח שונים. המשיב גרס כי ביצוע עבודות הפיתוח על ידי המבקשת וויתור העירייה על היטלי הפיתוח בתמורה לאותן עבודות הינם בבחינת עסקה החייבת במע"מ. משלא דיווחה המבקשת על עסקה זו, המשיב הוציא לה שומת עסקאות וחייב אותה בתשלום מס ערך מוסף, בתוספת קנסות והפרשי הצמדה. בעקבות השגה שהגישה המבקשת על השומה, סכום המס שהוטל עליה הוקטן, אך המחלוקת העקרונית בדבר חיובה במס ערך מוסף נותרה בעינה.

המחלוקת בין הצדדים נתבררה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ( השופטת ד' קרת-מאיר ), שדחה את טענותיה של המבקשת בהסתמך על ע"א 1306/99 חוף הכרמל 88 בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף חיפה , פ"ד נח(2) 602, שניתן בעוד ערעורה של המבקשת תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי.

3.על פסק דין זה הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט העליון. בערעורה חזרה על הטענות שהועלו ונדחו בבית המשפט המחוזי, והעלה שתי שאלות נוספות שלא נדונו בערכאה המבררת. ראשית, טענה המבקשת כי חלה התיישנות על החיוב במס בגין חלק מהיטלי הפיתוח מהם הופטרה. שנית, היא הלינה על אופן חישובו של המס בעניינה. המשיב, מצדו, טען כי יש לדחות על הסף את טענות המבקשת, משום שהן הועלו לראשונה אך בערעור. לדבריו, דין טענת ההתיישנות להידחות גם לגופה, לאור הוראותיו של סעיף 28 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975, הקובע כי בעבודות בניה חל חיוב המס על השלמת העבודה או מסירת הקרקע, לפי המוקדם. לאמור, לא במועד מתן היתרי הבנייה, כטענת המבקשת. באשר לטענתה השנייה של המבקשת, טען המשיב כי התמורה הרעיונית שקיבלה המבקשת עבור ביצוע העבודות לא כללה מע"מ וצריך היה להוסיפו.

4.בית המשפט העליון דחה את טענתה הראשונה של המבקשת, וקיבל את טענתה השנייה. באשר לטענת ההתיישנות, נקבע בפסק-הדין כי:

על מנת שניתן יהיה לבחון את טענת המערערת כי שומה זו הוצאה בחלוף תקופת ההתיישנות הקבועה בסעיף 77(ב) לחוק מס ערך מוסף, יש צורך בתשתית עובדתית מתאימה ובין היתר יש לקבוע האם מועד החיוב במס חל בעת הוצאת היתרי הבנייה, או במועד השלמת העבודות ומסירתם לעירייה, כטענת המשיב. ... דא עקא, תשתית כזו לא הונחה בפני בית המשפט קמא וממילא לא נתבררה ולא הוכרעה על-ידו, משום שהמערערת לא העלתה בפניו את טענת ההתיישנות. טענה זו הועלתה לראשונה במסגרת הערעור שלפנינו.

מטעם זה, נדחתה טענתה הראשונה של המבקשת. באשר לטענת אופן חישוב המס שהעלתה המבקשת, קבע בית המשפט כי:

היטלי הפיתוח עליהם ויתרה העירייה מהווים את מלוא התמורה – כולל מע"מ – עבור עבודות הפיתוח שביצעה ה[מבקשת]. ... מסקנה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה לפיה מחיר שנקבע עבור עסקה מסוימת כולל את המס החל עליה, אלא אם כן נאמר אחרת בהסכם שבין הצדדים.

5.על קביעות אלה מלינה המבקשת במסגרת הבקשה לדיון נוסף שבפניי. לטענתה, שגה בית המשפט עת לא הנחה את המשיב כי המועד הקובע לעניין חיוב העסקה במע"מ היה מועד הוצאת היתרי הבנייה. בכך, שינה בית המשפט, לדברי המבקשת, את ההלכה שנקבעה בעניין חוף הכרמל הנ"ל, והותיר את הגדרת המועד הקובע לחיוב העסקה "פרוץ לדיונים וטיעונים חדשים". המבקשת סוברת כי אי-הבהירות העולה מפסק הדין בעניין זה משפיעה על ציבור גדול של נישומים ונושאת חשיבות משפטית-כללית.

6.דין הבקשה להידחות. יש מקום לדיון נוסף אם "ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין יש ... מקום לדיון נוסף" (סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה הלכה חדשה, לא כל שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. כל שקבע בית המשפט בסוגיה נשוא העתירה – טענת ההתיישנות ושאלת מועד חישוב המס, הוא כי לא הונחה תשתית ראייתית לדיון בה, מכיוון שהצדדים לא טענוהּ תחילה בפני בית המשפט המחוזי. אין באמירה זו כדי להנחות את המשיב לפעול בדרך מסוימת חלף דרך אחרת, ואין בה אף כדי להשפיע על ציבור רחב של נישומים. אמירה זו מכוונת למקרה הקונקרטי ולטיעון הספציפי שנטען שלא במקום ובזמן המתאימים.

הבקשה נדחית איפוא.