דנ"א 2570/05 פלוני נ' פלוני

בפניי עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק-דינו של בית-משפט זה בבע"מ 7916/03 פלונית ואח' נ' פלוני (טרם פורסם) (להלן: פסק-הדין ).

בפסק-הדין האמור התקבלה בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, שביטל החלטה של בית-המשפט לענייני משפחה. בית-משפט זה (השופטות פרוקצ'יה, נאור וחיות) קבע כי "לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה, החלטנו לקבל את הבקשה ולדון בה כבערעור". לגופם של דברים נפסק מפי השופטת חיות, כי בנסיבות העניין על בית-המשפט לענייני משפחה לדון בתביעת המזונות שהגישו המשיבים - ילדיו הקטינים של העותר - כתביעה עצמאית לתשלום דמי מזונות ולא כתביעה לשינוי דמי מזונות.

בעתירתו בפניי טוען העותר כי בהתאם להלכה שנפסקה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, לא היה מקום ליתן רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. לפי הטענה, משראה בית-משפט זה ליתן רשות ערעור כאמור, נקבעה בפסק-דינו הלכה חדשה הסוטה מהלכת חניון חיפה והמצדיקה עריכתו של דיון נוסף. באת-כוח העותר הדגישה בטיעוניה כי הבקשה לדיון נוסף נסבה אך ורק על מתן רשות הערעור בתיק זה בפני ערכאה שלישית, ולא על פסיקתו של בית-המשפט לגופם של דברים.

לאחר שעיינתי בטענותיו של העותר ובחומר שצורף אליהן, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. פסק-הדין האמור אינו עומד בסתירה להלכה קודמת של בית-משפט זה ואף לא נפסקה במסגרתו הלכה חדשה כטענת העותר. כל שנקבע בפסק-הדין הוא כי בנסיבותיו של המקרה הנדון, ניתנת רשות ערעור. בית-משפט זה פסק פעמים רבות בעבר כי דיון נוסף אינו ערעור נוסף. הלכה למעשה, טענותיו של העותר בבקשתו בפניי הן ערעוריות בלבד, וככאלה אינן מקימות עילה לדיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

אשר על כן, העתירה נדחית.