דנ"א 4830/03 מיפרומאל תעשיות ירושלים בע"מ נ. קליל תעשיות בע"מ

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, ולפיו נדחה ערעורה של העותרת על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ונקבע כי פרופיל אלומיניום מתוצרתה מהווה חיקוי בולט של פרופיל מתוצרתה של המשיבה, המוגן על-ידי מדגם רשום. בהחלטת כבוד הנשיא

הועברה העתירה לעיוני.

לטענת העותרת, עתירתה מוגשת מפאת חשיבותו של פסק-הדין, המהווה "שינוי מרעיש בדיני המדגמים בכלל ובמדגמי פרופילים במיוחד ואשר תוצאתו והקושי שהוא עשוי לגרום בחיי היומיום מי ישורנו". לעומתה טוענת המשיבה בתגובתה לעתירה, כי בפסק-הדין לא נקבעה כל הלכה חדשה וכי העתירה איננה אלא ניסיון נוסף לערעור על תוצאת פסק-הדין, המבוססת על ממצאיו העובדתיים של בית-המשפט המחוזי. לטענת המשיבה, "אם פסק-הדין הוא 'קשה' הרי שהוא קשה לעותרת בלבד שנכשלה בעיקר בהוכחת העובדות".

דין העתירה להידחות. ניתן, אמנם, להסכים כי בפסק-הדין יש מידה של חידוש. עמד על כך בית-המשפט עצמו באומרו (מפי השופט ריבלין ):

כיצד, אפוא, תיערך ההשוואה בין המוצרים? באילו מקרים יחשב מוצר ל"חיקוי בולט" של מדגם ובאילו מקרים יקבע כי הוא שונה מן המוצר המוגן באופן השולל הפרה? בית המשפט העליון כמעט שלא נדרש לסוגיה זו. ניסיון להתוות כללים מנחים נמצא בפסיקת בתי המשפט המחוזיים, בהחלטות רשם הפטנטים, בספרות ובפסיקת המשפט המשווה. ננסה להלן לעמוד על אחדים מכללים אלה.

בהמשך סקר בית-המשפט את הכללים המקובלים במקורות השונים תוך אימוצם, ולאחר מכן יישם כללים אלו על נסיבות המקרה. ניתן לומר, אם כן - שלא כטענת המשיבה - כי בית-המשפט אמנם חידש הלכה. ואולם, לא מצאתי יסוד לטענת העותרת, כי בהלכה זו יש משום קושי כלשהו, ולא כל שכן קושי מן הסוג העשוי להצדיק קיומו של דיון נוסף. הכללים שאומצו על-ידי בית-המשפט בסוגיה נושא העתירה מקובלים בשיטות משפט שונות ונהוגים מזה שנים בערכאות שונות בישראל. המדובר בכללים גמישים המותירים מקום רב לשיקול דעת שיפוטי בכל מקרה נתון. עיקר טרונייתה של העותרת מופנית, לאמיתו של דבר, לא כלפי הכללים עצמם אלא כלפי האופן שבו יושמו כללים אלה בעניינה. כדבריה:

הקושי שמעורר פסק הדין ... הינו כי כתוצאה מההתעלמות הגורפת מעדויות המומחים ומסקנותיהם הברורות והחד משמעיות ... עולה כי חרף קביעתו, מבחן העין כפי שנעשה בסופו של דבר היה מבחן העין של השופט הבלתי מומחה.

ואולם, בית-המשפט הסביר מפורשות מה הניעו לפסוק כפי שפסק:

הערכאה המבררת שמעה בעניין זה את עדי הצדדים, לרבות בעלי מקצוע בתחום הנדון, והגיעה למסקנתה לאחר בחינת המוצרים בעיניהם של העוסקים בענף. כידוע, מסורה ההכרעה בשאלה אם יש דמיון בין המוצר המוגן כמדגם לבין מוצר מתחרה, לערכאה הקובעת את העובדות. ... משנדרשת במקרה הנדון בחינה בעיניו של איש מקצוע המצוי בענף הפרופילים, נראה לי כי אין למהר ולהתערב בהכרעתו של בית משפט קמא ...

טענותיה של העותרת הינן, אפוא, טענות ערעוריות באופיין, אשר כידוע אינן עשויות להקים עילה לקיומו של דיון נוסף.

העותרת הוסיפה וביקשה "לקבוע הלכה ברורה ומחייבת בכל הנוגע למועד מתן פסקי-דין ומידת חשיבות התייחסות בית-המשפט לעדויות שהושמעו בפניו לאור חלוף זמן כה רב מעת השמעתן". למותר לציין כי לנושאים אלה אין כל התייחסות בפסק-הדין, וממילא לא נקבעה בו לגביהם הלכה כלשהי שניתן להעמידה לדיון נוסף.

העתירה נדחית. העותרת תשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 20,000 ש"ח.