דנ"א 4849/99 בלה נוסבאום נ. חנה שטרית

1.העותרים (כמוכרים) התקשרו עם המשיבים (כקונים) בחוזה למכירת בית ומגרש ששטחו - כאמור במבוא לחוזה - נטו 756 מ"ר. נתברר בדיעבד שהשטח הוא 555 מ"ר בלבד. הקונים תבעו הפחתת מחיר על יסוד סעיף 28 לחוק המכר, תשכ"ח1968-. בית משפט השלום נעתר להם, אך ערעורם של המוכרים לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו נתקבל. בית משפט זה קבל את ערעורם (ברשות) של הקונים על פסק הדין והשיב את תוצאת פסק דינו של בית משפט השלום על כנה. הוא קבע שחרף לשונה הגורפת של תניית הפטור שבחוזה (בסעיף 3) יש לפרשה על דרך הצימצום; ושעל כל פנים המדובר בנסיבות שבהן חל סעיף 16 לחוק המכר. עוד נקבע בפסק הדין שעל פי כל חלופה שהיא לאופן חישוב הניכוי לפי סעיף 28 הנ"ל יש לנכות מן המחיר סכום בשקלים השווה ל62,000- דולר. מכאן הבקשה לדיון נוסף שלפני. בעתירה זו מעוררים העותרים שלש טענות. האחת לגבי הפרשנות המצמצמת שניתנה לתניית הפטור; השניה לגבי תחולת סעיף 16 לחוק המכר על המקרה, והשלישית לגבי אופן חישוב הניכוי.

2.נראה לי שדין העתירה להידחות. לגבי השאלה הראשונה, מקובלת עלי תשובת המשיבים ומטעמיה, שאין בקביעות בית המשפט העליון כל סיבוך, קשיות או חידוש המצדיקים קיום דיון נוסף. הדברים הם כך ביתר שאת, כאשר המבוא לחוזה, שבו נקבע שטח המגרש הפך לחלק בלתי נפרד של החוזה, ובפועל יכול היה בית המשפט ליישב את המבוא לחוזה, שהפך לחלק מחייב, עם תניית הפטור, כפי שקבע. לגבי השאלה השנייה קבע בית משפט זה - לפי הנסיבות - שהיה על המוכרים לדעת על אי ההתאמה - בגדר סעיף 16 הנ"ל; ובכגון דא - כשמדובר על ישום הדין על העובדות - אין מקום לדיון נוסף. לגבי השאלה השלישית - צדקו המשיבים בטענתם שבית המשפט קבע שנקודת המוצא לחישוב שיעור הניכוי, הוא לפי כל חלופה אפשרית, שווי השוק של הנכס; הדרך הפרטיקולרית בה נקט בית משפט זה לאופן חישוב הניכוי אינה מצדיקה אף היא בדיקה חוזרת בערכאתנו.

העתירה נדחית. העותרים (המבקשים) ישלמו למשיבים שכ"ט עו"ד 20,000 ש"ח.