דנ"א 5704/98 אלברט יפרח נ. אל- על נתיבי אויר לישראל בע"מ

המבקש הגיש עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית משפט זה בערעור אזרחי 2801/96 מיום 18.8.98, שעניינה סכומי הפיצוי המגיעים לתובע עקב פגיעתו כתוצאה מתאונת דרכים. כתוצאה מתאונת הדרכים הפך המבקש למשותק בארבע גפיו ושתי רגליו נקטעו. נכותו נקבעה למאה אחוז לצמיתות.

בפני בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון. בתצהיר שצורף לבקשה טוען המבקש, כי בעקבות פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון נדרש על-ידי המשיבה להחזר סכום של 4,518,454 ש"ח מתוך מתוך 5,110,349 ש"ח שקיבל על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי (לאחר ניכוי גמלאות הביטוח הלאומי ותשלומים תכופים שקיבל). לטענתו, ביום 20.8.98 פתחה המשיבה בהליכי הוצאה לפועל כנגדו. על-פי צווים של ראש ההוצאה לפועל עוכבה יציאתו של המבקש מן הארץ, הוטל עיקול על כספיו ונכסיו וכל מטלטלין עוקלו. לפיכך, לא נותרו לו כל כספים ואמצעים מהם יוכל לשלם הערבון. הרכוש שנותר לו הוא ביתו אשר נבנה במיוחד עבורו על פי מפרט מיוחד לנכה הרתוק לכסא גלגלים, וכן קצבאות הביטוח הלאומי המגיעות לכ11,000- ש"ח לחודש, אשר משמשות אותו לצרכיו.

מוסיף המבקש, כי אשתו חלתה באופן קשה ביותר.

המשיבים מתנגדים לבקשה.

לטענתם, שילמו למבקש בגין פסק הדין בערכאה הראשונה, סכום כולל של 6,300,797 ש"ח נכון ליום 16.6.97, וזאת מעבר לכל הניכויים. בערכים דהיום משתווה הסכום לכ- 7,198,947 ש"ח. לטענתם, הסכומים שקיבל המבקש הושקעו בהשקעה נושאת ריבית בת אלפי שקלים ליום.

לטענת המשיבים, המבקש מסרב לכבד את פסק הדין בערעור, ועושה כמיטב יכולתו כדי להתחמק מלשלם חובו למשיבים. מוסיפים המשיבים כי המשיב לא בא "בידיים נקיות". ראשית, הוא מסרב לכבד את פסק הדין של בית המשפט העליון ומחזיק שלא כדין בכספי המשיבים. שנית, הוא מעלים מבית המשפט את הפרטים הנתונים לגבי מליוני השקלים שהוא מחזיק.

כמו כן, לדעת המשיבים, העתירה לדיון נוסף שהוגשה על ידי המבקש הינה חסרת בסיס ונטולת כל סיכוי.

דין הבקשה להידחות.

כפי שמציינים המשיבים בצדק, המבקש אינו מפרט בבקשה ובתצהירו מה נעשה בכספים הרבים שקיבל כפיצויים על פי פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

לא רק שסכום הכספים שקיבל עולה על הסכום שעליו להחזירו למשיבים, הרי שכפי שעולה מטענות הצדדים, המבקש טרם החזיר הכספים שחוייב להחזירם על-פי פסק דין של בית המשפט העליון, ובגין כך נפתחו כנגדו הליכי הוצאה לפועל.

בהעלמת נתונים אלו מהבקשה ומהתצהיר יש אכן משום פניה ב"חוסר נקיון כפיים" לבית המשפט.

לאור האמור לעיל, לא ניתן לקבוע כי אין המבקש יכול מבחינה כלכלית לעמוד בהפקדת הערבון.

גם התנאי השני שעל המבקש פטור מחובת ערבון לעמוד בו, היינו הוכחת סיכוי ממשי לקבלת העתירה (ראו: בש"א 329/90, אברך

נ' גרוגר , פ"י מד(2), עמוד 383), אינו מתקיים. לעתירה לקיומו של דיון נוסף, מעצם טיבה, סיכויים קלושים להתקבל. המדובר בבקשה לקיומו של הליך יוצא דופן אשר נענית לעיתים רחוקות ביותר. אינני סבורה כי יש בעתירה שהגיש המבקש כדי להוות חריג לעניין זה.

הבקשה נדחית.