דנ"א 6839/98 ר.ג.א. שירותים ונקיון בע"מ נ. עיריית בת ים

זוהי עתירה לדיון נוסף בפסק הדין בע"א 6160/97 בו נדחה ערעורה של העותרת על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בה.פ. 1327/97.

1.העובדות הדרושות לענייננו הן כדלקמן: העותרת והמשיבה 2 השתתפו במכרז שפרסמה משיבה 1 לביצוע עבודות ניקיון וטיאוט רחובות בתחומי העיר בת-ים. לאחר שועדת המכרזים פסלה את יתר ההצעות, ובכללן את הצעת המשיבה 2, הוכרזה העותרת כזוכה במכרז. המשיבה 2 עתרה לבית המשפט המחוזי בתביעה לבטל את החלטת ועדת המכרזים ולהצהיר עליה כזוכה. בית המשפט המחוזי קבע כי המשיבה 2 עמדה בתנאי המכרז ולפיכך קיבל את תביעתה. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ערערה העותרת לבית משפט זה.

2.בית משפט זה דחה את הערעור משקבע (ברוב דעות כב' השופטים א' מצא וי' טירקל וכנגד דעתו החולקת של כב' השופט ח' אריאל) כי אין יסוד להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט חזר על ההלכה העקרונית לפיה הכרה בתנאי במכרז כתנאי מוקדם מחייבת פירושו פירוש דווקני וזאת כיוון ש"מטרת קביעתם של תנאים מוקדמים היא למנוע חוסר ודאות באשר לתנאיהם של מציעים-בכוח ולשמור על שורת השוויון בתנאי התחרות ביניהם". בית המשפט נחלק אך בנוגע לשאלת הפירוש הדווקני של תניות שונות במכרז הספציפי (שעניינן נוסח ערבות בנקאית וניסיונו המקצועי של המציע). בעוד דעת הרוב תמכה בפירוש דווקני תכליתי, נטתה דעת המיעוט לפרשנות דווקנית מילולית.

3.על פסק דינו של בית משפט זה מונחת לפניי עתה עתירה לדיון נוסף. העותרת טוענת כי תוצאות פסק הדין עומדות בסתירה להלכות ברורות של בית משפט זה העוסקות בפגמים בהצעה, בהליך בחינת ההצעות ועמידתן בתנאי סף ובהתערבות בית המשפט בהחלטות ועדת המכרזים, כאשר אלו נעשות בסבירות ועל פי הדין. עוד טוענת העותרת כי דיון נוסף נדרש בשל חשיבותן והשפעתן של תוצאות פסק הדין על דיני המכרזים ובשל חוסר הודאות שהן עלולות לגרום.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי כי דין העתירה להדחות. למרות האופי העקרוני אותו מנסה העותרת להקנות לטענותיה, אין הן אלא השגות על הפרשנות המשפטית שניתנה לתנאי המכרז הספציפי על ידי בית המשפט המחוזי. פרשנות אשר אושרה על ידי בית משפט זה. כאמור, בבסיס פסק הדין נשוא העתירה עמדה ההלכה המושרשת לפיה יינתן פירוש דווקני לדרישות המכרז. העותרת תוקפת למעשה את הפרשנות שנתן בית המשפט להוראות הספציפיות שבמכרז. פרשנות זו (אפילו נחלקו דעות שופטי ההרכב לגביה) אינה "הלכה" וככזו אינה מעוררת עילה לקיום דיון נוסף. בכך שהמסקנה אליה הגיע בית המשפט אינה מתיישבת עם עמדתה של העותרת לא די (ראו דנ"א 7161/96 חוף אלמוג אילת בע"מ נ' תש"ת חברה למפעלי תיירות ושירותי תעופה בע"מ (לא פורסם)).

5.באשר להתערבות בית המשפט המחוזי בהחלטתה של ועדת המכרזים, הרי בעשותו כן לא החליף בית המשפט את שיקול הדעת המוקנה לועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו, כטענת העותרת, אלא פעל בהתאם לסטנדרטי ההתערבות המקובלים (ראו בג"צ 504/82 כוח (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל , פ"ד לז(1) 651).

לאור כל האמור לעיל העתירה נדחית.

העותרת תישא בהוצאות המשיבות 1 ו2- בסך 5,000 ש"ח כל אחת.