דנ"א 714/12 עפיפה מחמד תקתוק ואח' נ. חסן מחמד תקתוק

1.

זוהי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון בע"א 2564/07 עזבון תקתוק נ' תקתוק

(לא פורסם, 19.1.2012), שלצידה גם בקשה למתן צו מניעה זמני. בפסק-הדין נדחה ערעורם של העותרים על דחיית תביעתם למתן פסק-דין הצהרתי, שיורה על בטלות הסכם למכירת קרקע – הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין – בין המדינה לבין המשיב 1.

2.

בית המשפט העליון עמד על כך שתביעת העותרים נדחתה מן הטעם שלא הצליחו להוכיח את טענותיהם העובדתיות, וקבע כי לא קמה במקרה זה הצדקה לחרוג מן הכלל הרגיל שלפיו תימנע ערכאת הערעור מהתערבות בממצאיה העובדתיים של הערכאה המבררת. עוד מצא בית המשפט העליון כי אין ממש בטענות שהעלו העותרים ביחס לקיומם של פגמים פרוצדוראליים בהליך שבמסגרתו ניתן תוקף של פסק-דין להסכם, וקבע כי חלק מטענות העותרים כוונו למעשה נגד הליכים אחרים שהתנהלו ביחס לקרקע, וחלקן האחר נטענו בעלמא, ללא פירוט או הסבר. סופו של דבר, נקבע כי העותרים לא הצליחו לבסס כל זיקה משפטית לקרקע נשוא ההסכם, וכי לא עומדת להם כל עילה להשיג על הסכם שערכה המדינה ביחס לקרקע שנמצאה בבעלותה הבלעדית.

יוער, כי בית המשפט העליון נדרש, בבחינת למעלה מן הצורך, גם לשאלה כללית יותר, והיא – אם, ובאילו תנאים, רשאי צד שלישי לעתור לביטול הסכם שהוא לא היה צד לו, לאחר שזה קיבל תוקף של פסק-דין. עם זאת, בית המשפט העליון הבהיר כי אין בהערותיו ביחס לסוגיה זו "כדי לגבש מכלול המכריע בהליך", שכן "ממילא המערערים אינם עומדים בנטל ההוכחה המוטל עליהם, להראות כי לגופו של עניין, קיימת עילה כלשהי להתערבות בפסק-דינו של בית המשפט הנכבד קמא".

3.

העותרים מבקשים לקיים דיון נוסף בשאלה אם קיימת לצד שלישי הזכות לעתור לביטול הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין; ובשאלה אם בעל חזקה במקרקעין רשאי לערער על פסק-הדין שאישר את הסכם הפשרה.

בשאלה הראשונה, כאמור, בית המשפט העליון לא הכריע באופן שיש בו כדי ליצור הלכה משפטית; גם השאלה השנייה שמעלים העותרים כלל לא הוכרעה לגופה בפסק-הדין, שכן החזקה שטוענים לה העותרים לא הוכחה והם אף לא הגישו ערעור על פסק-הדין שאישר את הסכם הפשרה – אלא תביעה עצמאית לפסק-דין הצהרתי שמורה על בטלות ההסכם.

די בכך כדי לדחות את העתירה. ממילא נדחית גם הבקשה לצו מניעה זמני. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.