דנ"א 7735/96 זעפרני ניסים נ. רמט בע"מ

המבקשים הינם בעלי דירות שניבנו על ידי המשיבה. בדירות נתגלו ליקויי בניה. בגין ליקויים אלה תבעו המבקשים מן המשיבה פיצויים כספיים. התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט המחוזי קיבל את תביעת המבקשים וקבע כי על המשיבה לפצות את המבקשים בגין ליקויים שונים. כן נקבע, כי המשיבה תפצה את המבקשים בגין ירידת ערך הדירה.

על פסק הדין הגישה המשיבה ערעור. בערעורה נטען, בין היתר, כי לא הונחה תשתית עובדתית כנדרש לשם ביסוסו של ראש הנזק לעניין ירידת ערך הדירה ולפיכך שגה בית המשפט קמא משחייב את המשיבה בתשלום פיצויים בראש נזק זה.

בפסק דינו של בית משפט זה (ע"א 5068/91) מיום 17.10.96, נתקבל ערעורה של המשיבה בכל האמור לגבי ירידת הערך. בית המשפט ציין, כי "המשיבים קיבלו פיצוי מלא לשם תיקון כל הפגמים ולא עולה מחוות דעת המומחה תשתית ראויה לקבוע על פיה ירידת ערך". לפיכך הורה בית המשפט על תיקון פסק הדין על ידי ביטול החיוב בפיצויים בשל ירידת הערך.

על פסק דין זה הגישו המבקשים בקשה לקיום דיון נוסף. בבקשתם טוענים המבקשים, כי ההלכה שיצאה מלפני בית משפט זה בע"א 5068/91 עומדת בסתירה לאמור בע"א 4445/90 עמיגור (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט ואח' (טרם פורסם). אליבא דמבקשים, פסק דין עמיגור (הנ"ל) קבע כי ניתן לקבל פיצויים בראש נזק של ירידת ערך גם אם מלוא שווי התיקונים פוצה. אין בתשלום פיצויים כאמור משום פיצוי כפול בשל העובדה, כי ירידת הערך אינה תלויה רק בשאלה אם הפגמים תוקנו. טוענים המבקשים, כי פסיקתו של בית המשפט בעניין דנן אינה עולה בקנה אחד עם עניין עמיגור . המבקשים טענו בהרחבה אודות פסקי דין סותרים של ערכאות שונות מהן עולה - לשיטתם - כי שורר היעדר אחידות הלכתית בשאלה אם ניתן לפצות בגין ירידת ערך גם מקום בו כל הליקויים תוקנו. לפיכך, יש לקיים - אליבא דמבקשים - דיון נוסף בשאלה זו. כן טוענים המבקשים כי שגה בית המשפט משהתערב ופסל את חוות דעתו של השמאי בעניין זה.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עיון בבקשה, כמו גם בפסק דין עמיגור , מצביעים על כך כי אף המבקשים מסכימים כי לשם קבלת פיצוי בראש הנזק של ירידת הערך, יש להוכיח ולהביא ראיות לעניין נזק זה. לפיכך, בקשתם של המבקשים עוטה אומנם איצטלה משפטית, אך עיקרה השגה על קביעתו של בית המשפט כי לא הונחה תשתית ראייתית לנזק של ירידת הערך. משקבע בית המשפט כי לא הובאו ראיות כנדרש בסוגיה זו, אין השאלה המשפטית המועלית בבקשה - במידה ואכן היא מתעוררת בעיקרה (ומבלי להכריע בסוגיה זו) - מקימה עילה לקיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה, ודין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ש"ח.