פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"א
8388/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המערערים:
1. סברי יוסף
סלאח
2. סובחי יוסף סלאח
נ ג ד
המשיבים:
1. סלאח יוסף
סלאח מדיה
2. סאלח יוסף סלאח מדיה
עתירה לקיומו של דיון נוסף על
פסק-דינו של בית-המשפט העליון בע"א 2239/03 וערעור שכנגד שניתן על-ידי כב'
השופטים: י' טירקל, א' גרוניס וא' חיות ביום 1.9.04
החלטה
עתירה לקיומו של דיון נוסף בע"א 2239/03 סובחי יוסף סלאח נ' סלאח יוסף סלאח מדיה .
2.
סכסוך ירושה בין אחים הפך למאבק משפטי המעסיק את ערכאות המשפט השונות כבר למעלה מתשע שנים. בתמצית נאמר כי העותרים והמשיבים הינם אחים שנקלעו לסכסוך על ירושת אביהם. תביעות משפטיות הדדיות הוגשו ולאחר מספר הליכים משפטיים שאין לנו צורך לפרטם נצטמצם הסכסוך המשפטי למחלוקת על זכותם של העותרים לבנות במגרש שהיה שייך לאב המשפחה המנוח, ועל פירושו ותוקפו המשפטי של מסמך שנחתם בין הצדדים ואשר הקנה למשיבים זכות בניה מותנית באותו מגרש. בית-המשפט המחוזי הכריע לטובת המשיבים והעותרים ערערו לבית-המשפט העליון. הערעור נדחה. טעם מרכזי לדחיית הערעור היה שרובו נסב על הכרעות עובדה, ובצד טעם זה הוסיף בית המשפט עוד שתי הערות: האחת - שאיננה שנויה במחלוקת - עניינה בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי שלא להטיל הוצאות על מי מן הצדדים; והשנייה עניינה בתוקפו המשפטי של אותו מסמך שנוי במחלוקת. וכה היו דבריו של בית-המשפט בהקשר זה (מפי השופט טירקל, בפסקה 8 לפסק הדין):
לעניין התוקף המשפטי של הסכם הרכישה ושל יפוי הכוח קבע בית המשפט כי "רישומם [של סובחי וסברי – י' ט'] בהסכם הרכישה וביפוי הכוח לא הקנה להם זכויות, שהרי הם לא נתנו כל תמורה בעד המגרש, וזכויותיהם לא נרשמו כלל ועיקר במירשם המקרקעין". בעקבות קביעה זו שאל בית המשפט את עצמו: "האם רישומם של סובחי וסברי בהסכם הרכישה וביפוי הכוח שנתן מוכר המגרש היא התחייבות למתנה או מתנה ובכל מקרה אם היו רשאים סלאח וסאלח לחזור בהם מהתחיבויותיהם או מן המתנה". על כך השיב כי "יש ברישום שמם של סובחי וסברי בהסכם הרכישה ובייפוי הכוח התחייבות לתת מתנה". את מסקנתו נימק בכך ש"משלא נרשמה עסקת הרכישה של המגרש ושל הבית בשועפט, הרי שעניין לנו בהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין לפי סעיף 7(ב) לחוק המקרקעין, וממילא זו התחייבות לתת מתנה". עוד קבע כי "אם מדובר בהתחייבות לתת מתנה, הרי שהנותן רשאי לחזור בו מהתחייבותו "אם היתה החזרה מוצדקת - - -"".
מסקנותיו של בית המשפט המחוזי מעוגנות היטב בהוראת סעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 וסעיף 5 לחוק המתנה, תשכ"ח-1968. התחייבותם של סלאח וסאלח היתה בגדר התחייבות לתת מתנה – הזכות לבנות על הגג – ולא בגדר נתינת מתנה לאלתר. כאמור, נקבע כי האח סובחי בנה על הגג, ובכך שינה את מצבו, לפיכך לא ניתן לחזור היום מן ההתחייבות. לעומתו לא קיים האח סברי את התנאי של בניה על הגג תוך חמש שנים, ולפיכך רשאים האחים סלאח וסאלח לחזור בהם מהתחייבותם כלפיו (לעניין זה ראו: ע"א 588/81 צ'יזיק נ' הורביץ , פ"ד מ(1) 321, 323; ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי , פ"ד מא(2) 477, 490; ע"א 307/85 מנהל מס שבח נ' זמר , פ"ד מא(4) 826, 830; ע"א 1284/92 רותם נ' רותם, פ"ד מט(5) 257, 260; מ' ראבילו "התחייבות ליתן מתנת מקרקעין" , ספר ויסמן (עורכים: ש' לרנר וד' לוינסון זמיר, תשס"ב) 557, 561).
3.על דברים אלה של בית-המשפט נסבה העתירה לדיון נוסף, וכנטען בה מדובר בקביעות תקדימיות וחדשניות המחייבות דיון נוסף, בין השאר, מפני שיש בהן שינוי הדין הקיים. אלא שלא נמצאה לי אותה הלכה שפסק בית-המשפט, וגם מקריאת העתירה לא השכלתי ולא ניגלו לי אותן קביעות חדשניות ותקדימיות שראוי לדון בהן בדיון נוסף. אכן, רוב רובן של הטענות המועלות בעתירה עוסקות בהכרעות-עובדה של בית-המשפט המחוזי ובהתפלמסות עם טענות שהעלו בערכאות קודמות, ואף הטענה המשפטית היחידה שנמצאה בה - לעניין פסק דינו של בית-המשפט העליון בע"א 1284/92 רותם נ' רותם (פ"ד מט(5) 257) שאוזכר בידי בית-המשפט כאסמכתא - לא גילתה סתירה בין הלכה קיימת לבין ההכרעה בענייננו.
4.העתירה נדחית. העותרים ישלמו למשיבים שכר טירחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח.
היום, כ"ג בחשוון תשס"ה (7.11.04).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04083880_G01.doc של
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il