פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"א
8844/02
בפני:
כבוד השופט א' מצא
העותרת:
עו"ד לאה גורה
נ ג ד
המשיבה:
הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים
עתירה לקיום דיון נוסף בהחלטתו של בית המשפט העליון מיום 28.8.02
ברע"א 9569/01 שניתנה על-ידי כבוד
המשנה לנשיא ש' לוין והשופטים י' טירקל וי' אנגלרד
העותרת: בעצמה
החלטה
עתירה לקיום דיון נוסף בהחלטתו של בית המשפט העליון, ולפיה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה העותרת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. בהחלטת כבוד הנשיא הועברה העתירה לעיוני.
זוהי ההחלטה נשוא העתירה, במלואה:
נראה הדבר שהעובדות נשוא בקשה זו אינן יכולות להיות שנויות במחלוקת אמיתית ומבחינת התשתית העובדתית האובייקטיבית אך ברור הוא שבתקופה הרלבנטית כבר נמצא הצבא הגרמני בנסיגה כשהמבקשת עצמה גרה אלפי קילומטרים מהחזית. צר לנו, אך תחושתה הסובייקטיבית של המבקשת, גם אם היתה כזאת, לגבי הסכנות שעוד היו צפויות לה, אינה מספיקה, בנסיבות הענין, כדי להקנות לה זכאות.
לפיכך אנו דוחים את הבקשה, ללא פסיקת הוצאות.
העותרת מבקשת לקיים דיון נוסף בשאלה "האם יהודי שנולד בברה"מ בשנת 1943, זכאי להיות מוכר כנכה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957".
דין העתירה להידחות. השאלה האמורה, בצורתה הכללית, לא נדונה בהחלטה נשוא העתירה, שכעולה ממנה הוגבלה, במפורש, ל"נסיבות הענין" בלבד. ממילא לא נקבעה לגבי השאלה האמורה כל הלכה, לא כל שכן הלכה חדשה, חשובה או קשה, העשויה להקים עילה לקיומו של דיון נוסף. טענת העותרת, כי ההחלטה מנוגדת לפסק-דין אחר של בית המשפט העליון (ר"ע 217/83 הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957 נ' שוהם , פ"ד מ(1) 789), הינה טענת ערעור, שעניינה טעות ביישומה של הלכה קיימת. ואולם, כידוע, "הדיון הנוסף אינו ערעור נוסף מבחינת מגמתו העיקרית, כי במרכזו אינה עומדת השאלה, אם בית המשפט נהג כהלכה ... אלא נבחנת ההלכה המשפטית בתור שכזאת" (ד"נ 6/82 ינאי נ' ראש ההוצאה לפועל , פ"ד לו(3) 99, 101).
העתירה נדחית.
ניתנה היום, י"ב בשבט תשס"ג
(15.1.03).
ש ו פ ט