פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
1549/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד המשפטים- הלשכה לסיוע משפטי
2. פלונית
בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ
745/21 מיום 21.2.2021 אשר ניתן על ידי כבוד השופטים י' עמית, נ' סולברג ומ'
מזוז
בשם המבקש:
עו"ד מתן גוטמן; עו"ד ניר
פרידמן
החלטה
בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (השופטים י' עמית , נ' סולברג ו- מ' מזוז ) בבג"ץ 745/21 מיום 21.2.2021.
1.
המשיבה 2, גרושתו של המבקש (להלן: המשיבה ), הגישה נגדו תביעה שבה היא מיוצגת על ידי בא-כוח מטעם המשיב 1 (להלן: הלשכה לסיוע משפטי או הלשכה ). המבקש עתר לבית משפט זה בטענה כי המשיבה ביקשה לקבל סיוע משפטי אך ורק על מנת לקבל פטור מתשלום אגרה וכי היא יוצגה תחילה על ידי משרד עורכי דין פרטי בתמורה לאחוזים מסוימים משווי התביעה. עוד טען המבקש כי החלטת הלשכה להעניק סיוע משפטי למשיבה נעשתה בחוסר סמכות, בין היתר, משום שעל פי סעיף 2 לחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, שירותים משפטיים ינתנו "למי שידו אינה משגת לשאת בהם" ואילו המשיבה יכולה לקבל ייצוג פרטי, כאמור.
2.
בית המשפט העליון (השופט מזוז בהסכמת השופטים עמית ו סולברג ) דחה את העתירה על הסף בפסק דין קצר בציינו כי זכאותה של המשיבה לסיוע משפטי נבדקה פעמיים והיא נמצאה זכאית לסיוע. החלטה זו, כך נקבע, מוחזקת כתקינה בהתאם לחזקת התקינות המינהלית והמבקש לא הניח כל תשתית עובדתית לטענתו כי הלשכה לסיוע משפטי פעלה שלא כדין. בית המשפט הוסיף כי אף שהמבקש אינו שבע רצון מההחלטה להעניק סיוע משפטי למשיבה, אין בכך משום פגיעה בזכויותיו שכן קבלת סיוע משפטי בהתאם לחוק היא עניין שבין מבקש הסיוע למדינה, ואין למבקש כל מעמד לעניין זה. בנסיבות אלו ומשהעתירה לא העלתה שאלות בעלות חשיבות ציבורית החורגת מנסיבותיו של המקרה הקונקרטי העשויות להצדיק את בירורה בגדר עתירה ציבורית, נדחתה העתירה על הסף והמבקש חויב בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 3000 ש"ח.
3.
בבקשה דנן, טוען המבקש כי פסק הדין אימץ "מבלי משים" לתוך המשפט המינהלי הישראלי את "הלכת Chevron " האמריקאית (Chevron U.S.A Inc. v. NRDC Inc, 467 U.S. 837 (1984) ) בכך שלא בחן את נכונות פרשנות הרשות המינהלית לחוק המסמיך. עוד נטען שבפסק הדין נקבעה הלכה חדשה ומוקשית בדיני המעמד כך שאדם שנפגע ישירות מהחלטה מינהלית שהעניקה זכות או טובת הנאה לאחר, אינו בעל זכות עמידה בדין באופן קטגורי. לבסוף טוען המבקש כי בפסק הדין הוחמרו הדרישות להכרה בעותר פרטי, וכי הלכה למעשה ניתנה ללשכה לסיוע משפטי חסינות מביקורת שיפוטית על החלטותיה.
4.
דין הבקשה להידחות.
התנאי המקים את הסמכות לקיים דיון נוסף בפסק-דין, כהוראת סעיף 30(ב) ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הוא שנפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לדיון נוסף.
בענייננו מדובר בפסק הדין הדוחה את עתירתו של המבקש על הסף ואף ללא תגובה. לא נקבעה בו כל הלכה חדשה ובהנמקת הדחייה הלך בית המשפט בתלם ההלכה הפסוקה לפיה ללשכת הסיוע המשפטי עומדת חזקת תקינות באשר לבחינת העמידה בתנאי הסף הנחוצים לקבלת סיוע משפטי. עוד צוין ואף זאת בתלם ההלכה הפסוקה, כי היקף הביקורת השיפוטית על החלטותיה של הלשכה לסיוע משפטי בהקשר זה, הוא מצומצם ( בג"ץ 6028/11 ז'ורבין נ' משרד המשפטים - הלשכה לסיוע משפטי מחוז תל אביב והמרכז , פסקה ב' (10.11.2011) (להלן: עניין ז'ורבין ); בג"ץ 5787/18 רובינשטיין נ' לשכת הסיוע המשפטי מחוז ת"א (21.11.2018) (להלן: עניין רובינשטיין )).
5.
אכן, בשאלת מעמדו של העותר נגד החלטה ליתן סיוע משפטי לבעל דין שעמו הוא מצוי בסכסוך, ניתן למצוא דעות אחרות בפסיקה (עניין ז'ורבין ; בג"ץ 3803/03 פלוני
נ' הסיוע המשפטי תל-אביב (7.9.2003); ומנגד עניין רובינשטיין ), אך נראה כי ההתייחסות לסוגיה זו בפסק הדין הייתה בבחינת למעלה מן הצורך, משנמצא כי המבקש לא הציג על פני הדברים כל תשתית עובדתית המבססת את טענתו לפיה לשכת הסיוע המשפטי פעלה שלא כדין. משהאמירות לענין מעמדו של המבקש ברמה העקרונית, לא נדרשו להכרעה במקרה דנן, טענות המבקש בהקשר זה אינן מצדיקות קיומו של דיון נוסף וזאת בהינתן התנאים הנדרשים לכך, שעליהם עמדתי לעיל.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בניסן
התשפ"א (24.3.2021).
ה נ
ש י א ה