דנג"ץ 3409/10 יצחק (איציק) ברמוחה נ. בית המשפט המחוזי בירושלים

בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 28.4.2010 בבג"ץ 3118/10, שבו נדחתה עתירתו של העותר כנגד קביעתו של בית המשפט המחוזי בירושלים כי המותב שידון בכתב אישום שהוגש נגד העותר, ידון גם בעתירה שהגיש העותר במסגרת ההליך הפלילי לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות ).

עתירת העותר לבית משפט זה כנגד קביעתו של האמורה של בית המשפט המחוזי נדחתה על הסף בפסק דין שניתן מפי השופט ע' פוגלמן ובהסכמת השופטים א' חיות ו י' דנציגר . בפסק דינו עמד השופט פוגלמן על כך שההחלטה בעתירה לגילוי ראיה חסויה היא החלטת ביניים בהליך פלילי שעליה לא ניתן לערער, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. בהקשר זה ציין השופט פוגלמן כי בית המשפט הגבוה לצדק יתערב בהחלטות מעין אלה רק במקרים חריגים ונדירים של טענה ממשית ובעלת משקל בדבר חוסר סמכות, או כאשר מתגלה תופעה קיצונית של שרירות באשר לתחום המינהלי של ההליך. המקרה שלפנינו, כך קבע השופט פוגלמן , איננו נמנה עם אותם מקרים נדירים. בהקשר זה הוסיף כי הפרקטיקה אותה תקף העותר היא פרקטיקה דיונית מוכרת, וכי הפסיקה שפירשה את הוראת סעיף 45 לפקודת הראיות קבעה כי השופט שידון בעתירה לגילוי ראיה חסויה יהיה אותו שופט הדן בתיק הפלילי עצמו.

בעתירתו לדיון נוסף טוען העותר כי הדין המצוי איננו רצוי, וכי לאור לשון החוק ותכליתו, וכן נוכח השפעתו הפרשנית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, יש לבחון מחדש את שאלת פרשנותו הראויה של סעיף 45 לפקודת הראיות. בהקשר זה טוען העותר כי מצב בו עתירה לגילוי ראיה חסויה מתבררת בפני השופט הדן באישום פוגע אנושות במראית פני הצדק ובאמון הציבור במערכת המשפט, כמו גם בזכות הנאשם להליך הוגן ובהיקף הביקורת השיפוטית על החלטותיה של הרשות המבצעת.

דין העתירה לדיון נוסף להידחות. סעיף 45 לפקודת הראיות קובע מפורשות כי העתירה לגילוי ראיה חסויה תתברר בפני "בית המשפט הדן בדבר", ואכן בפסיקת בית משפט זה נקבע כי אין מניעה לכך שהשופט הדן בהליך הפלילי עצמו ידון גם בעתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות (ראו ע"פ 65/95 איחסן נ' מדינת ישראל , פ"ד מט (1) 832, 835 (1995)), הגם שנאמר כבר בפסיקה כי יש מקום לשקול שינוי הדין בעניין זה. בפסק הדין נשוא העתירה אין משום חידוש הלכתי בסוגיה זו, ואין מתקיימים בו התנאים הקבועים בסעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקיום ההליך הנדיר ויוצא הדופן של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון.

אשר על כן, העתירה נדחית.