פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנג"צ
3683/99
בפני:
כבוד
הנשיא א' ברק
העותר
:
שלמה
קטש
נגד
המשיבים
:
1.
המוסד לביטוח לאומי
2.
בית הדין הארצי לעבודה
עתירה
לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט
העליון
בבג"ץ 10/99, מיום 23.5.99, שניתן
ע"י
כב' השופטים מ' חשין, י' זמיר, מ' אילן
בשם
העותר: בעצמו
בשם
המשיב מס' 1: עו"ד עירית אלטשולר
החלטה
עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (כב' השופטים מ' חשין, י' זמיר ומ' אילן) מיום 23.5.99, בו נדחתה עתירתו של העותר.
1.העותר דרש מן המשיב 2, המוסד לביטוח לאומי, קיצבאות שהגיעו, לטענתו, לאמו המנוחה, ואשר לא נדרשו על ידה בחייה. דרישתו (שהוגשה כארבע שנים לאחר פטירת האם) נדחתה. הוא תבע את המוסד לביטוח לאומי בבית הדין האיזורי לעבודה. תביעתו נדחתה. גם ערעורו על פסק דינו של בית הדין האיזורי נדחה. העותר עתר איפוא לבית משפט זה. בית המשפט העליון דחה את העתירה, בקבעו:
"עיינו בהוראות החוק שלעניין בחוק הביטוח הלאומי, וביקשנו את העותר, כי יניח את אצבעו על אותה הוראת חוק המזכה אותו, לטענתו, בתביעתו. העותר לא עלה בידו להצביע על הוראת חוק מעין-זו...עיינו אף-אנו בהוראות החוק שלעניין ואכן לא מצאנו כי שגגה יצאה מלפני בית הדין הארצי לעבודה בפירוש החוק. אכן הוראות החוק שהזכרנו קובעות מפורשות מיהו הזכאי לקבל גימלאות של מי ששנפטר - ובאלו נסיבות זכאי הוא לקבלן - והעותר אינו בין אותם בעלי זכות."
2.העותר עותר לקיומו של דיון נוסף בפסק דין זה. לטענתו, עומד פסק הדין בסתירה להלכה שנפסקה בע"א 2426/90 קצין התגמולים
נ' יורשי המנוח ארז לוי ז"ל , פ"ד מז (5). עוד הוא טוען, כי פסק הדין עושה עמו עוול, שכן הוא נשא משך שנים בהוצאות שבהן היה על המוסד לביטוח לאומי לשאת. עוד הוא טוען כי פסיקתו של בית המשפט העליון עומדת בסתירה לרוחם של פסקי דין שונים שניתנו על ידי בית הדין לעבודה.
3.המוסד לביטוח לאומי מתנגד לקבלת העתירה. לטענתו אין מתקיימות בעתירה הוראות סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. זאת הואיל ופסק הדין נשוא העתירה אינו פוסק הלכה ואינו עומד בסתירה להלכה קיימת. כל שנפסק בו הוא, כי לא נמצא מקום להתערב בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה. וזאת על בסיס ההלכות המושרשות הנוגעות למידת התערבותו של בית המשפט העליון בפסיקת בית הדין לעבודה. המוסד לביטוח לאומי מוסיף וטוען, כי פסקי הדין עליהם מסתמך העותר אינם ממין הענין ואינם נוגעים לעניינו.
4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירה להידחות. כעולה מפסק הדין נשוא העתירה, לא עלה בידי העותר להצביע על מקור חוקי לתביעתו. ומטעם זה נדחתה תביעתו על ידי שלוש ערכאות. דחיית תביעתו עקב היותה נטולת ביסוס אינה מהווה פסיקת הלכה, וודאי שאינה מהווה פסיקת הלכה חדשה, חשובה, קשה או סותרת הלכה קיימת (כלשון סעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-). פסק הדין אליו מפנה העותר עוסק בנסיבות עובדתיות שונות ובחוק שונה וממילא אינו נוגע לעניינו של העותר ולפסק הדין נשוא העתירה. אי לכך, לא עלה בידי העותר להצביע על עילה מן העילות המנויות בחוק לקיום דיון נוסף.
אשר על כן העתירה נדחית.
ניתנה היום, ג' בשבט התש"ס (10.1.2000).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99036830.
A04
/דז/