דנג"ץ 6008/04 עמותת התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון נ. שר המדע התרב

לפניי עתירה לדיון נוסף בבג"צ 2441/00 עמותת התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון ועיריית ראשון לציון נ' שר המדע, התרבות והספורט (טרם פורסם) (השופטים דורנר, טירקל ולוי).

1.העותרות שלפניי - עמותת התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון (להלן: התזמורת הסימפונית ) ועיריית ראשון לציון - עתרו בפני בית-משפט זה כנגד המבחנים על-פיהם הקצה שר המדע, התרבות והספורט (להלן: משיב ) כספי תמיכה לתזמורת הסימפונית; עוד נטען בעתירה כי התזמורת הסימפונית הופלתה לרעה בהיקף כספי התמיכה שהועברו לידיה. העתירה האמורה נדונה במאוחד עם עתירה אחרת שהוגשה על-ידי הקמראטה הישראלית ירושלים, שעתרה אף היא כנגד הקריטריונים להקצאת כספי תמיכה לתזמורות ציבוריות וכנגד האופן בו חולקו כספי התמיכה בפועל.

בעקבות העתירות האמורות, פרסם המשיב ביולי 2002 "מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד המדע, התרבות והספורט למוסדות ציבור לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985" בנוגע לתזמורות ציבוריות (להלן: המבחנים החדשים ). בהתחשב בכך, הסכימו העותרות כי עתירותיהן התייתרו ככל שעניינן תיקון מבחני התמיכה. עוד הוסכם כי לעותרות שמורה הזכות לעתור בעניין המבחנים החדשים ואופן יישומם אם יתברר שאין הם מקיימים את עקרון השוויון. יצוין כי הצדדים ניסו להגיע לפשרה מוסכמת לגבי יתר המחלוקות שבתיק שעניינן כספי התמיכה ששולמו לשנת 2000. הפשרה שהציעה המדינה בעניינה של התזמורת הסימפונית נדחתה על-ידה ביום 18.3.04 "בין היתר כיוון שמתייחסת היא לשנת 2000 בלבד, בעוד שצריכה היתה להתייחס לשנים 2001-2000 גם יחד".

נוכח ההתפתחויות האמורות, נדונו בפסק-הדין יתר הטענות שהעלו העותרות בעתירתן, לפיהן הופלו לרעה בהיקף כספי התמיכה ששולמו להן בשנת 2000. נפסק כי החלטות המינהל והעקרונות שהנחו אותו בחלוקת כספי התמיכה לעותרות, נעשו בגדרן של הוראות-החוק ואין הם לוקים בחוסר סבירות קיצוני או בהפליה פסולה. עוד נקבע כי העותרות לא הוכיחו "ספק מהותי בחוקיות" של ההחלטה המינהלית בעניינן, ולפיכך לא קמה עילה להתערבותו של בית-משפט זה בהיקף כספי התמיכה ששולמו להן. בסיום פסק-הדין נקבע כי בנסיבות העניין, אין לעשות צו להוצאות.

2.בעתירה שלפניי, מבקשות העותרות לקיים דיון נוסף בפסק-הדין האמור, מן הטעם שבית-המשפט נמנע לטענתן מלהכריע בסוגיה מרכזית שעמדה להכרעתו. לפי הטענה, בדיון שהתקיים בפני בית-משפט זה ביום 10.6.03 הבהירו העותרות כי נוכח פרסום המבחנים החדשים על-ידי המשיב התייתרה מרבית עתירתן, וביקשו כי בית-המשפט יכריע בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים. בקשתן היתה להורות כי המבחנים החדשים שפורסמו ביולי 2002 יחולו ממועד הגשת העתירה, קרי מרץ 2000 ואילך. ואמנם, בהחלטת בית-משפט זה מיום 10.6.03 התבקשה המדינה להגיש הודעה משלימה בנוגע להשלכות המבחנים החדשים על כספי התמיכות ששולמו לתזמורת הסימפונית בשנת 2000. עוד יצוין כי בתגובתה מיום 9.4.00, התחייבה המדינה לשפות את התזמורת הסימפונית באם ייקבע כי היא זכאית לסכום גבוה מכפי ששולם לה עבור שנת הכספים 2000. בהתחשב בכל אלה, טוענות העותרות כי היה על בית-המשפט להכריע בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים. הלכה למעשה, נמנע פסק-הדין נשוא העתירה שלפניי מדיון ומההכרעה בסוגיה זו. לגישת העותרות, העדר ההכרעה בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים שפרסם המשיב, סותרת הלכה קודמת של בית-משפט זה ומעוררת קושי המצדיק דיון נוסף, שכן יש בכך כדי להכביד על התזמורות הציבוריות השונות ועל פעילותן השוטפת. העותרות מוסיפות וטוענות כי העובדה שבית-המשפט לא פסק לטובתן הוצאות משפט מהווה אף היא עילה לדיון נוסף. לגישתן, כיוון שהסעד העיקרי שהתבקש בנוגע לפרסום קריטריונים חדשים לגבי תזמורות ציבוריות קוים במלואו, הרי הלכה למעשה התקבלה עתירתן ומשכך ראוי היה לפסוק הוצאות משפט לזכותן.

3.דין העתירה לדיון נוסף להידחות. עיקר טענתן של העותרות בבקשה שלפניי הינה כי היה על בית-המשפט לפסוק בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים שפרסם המשיב. מהחומר שהוגש לעיוני עולה כי בית-המשפט אמנם הורה למדינה להגיש הודעה משלימה בנוגע להשלכת הקריטריונים החדשים על התמיכות ששולמו לתזמורת הסימפונית לשנת 2000. עם זאת, ראוי להדגיש כי עתירתן של העותרות הוגשה לבית-המשפט טרם פרסום המבחנים החדשים. לפיכך, לא התייחסה העתירה מלכתחילה לשאלת מועד תחולתם של המבחנים הללו. לאחר פרסום המבחנים על-ידי המשיב, לא ביקשו העותרות לתקן את עתירתן בסוגיה האמורה וטענות הצדדים בענין זה לא נתלבנו בפני בית-המשפט. זאת ועוד; הוסכם בין הצדדים כי לעותרות שמורה הזכות לעתור בעתיד בפני בית-משפט זה בעניין המבחנים החדשים ואופן יישומם אם יתעורר צורך בכך. בנסיבות אלה, לא ראה בית-המשפט להכריע בשאלת מועד התחולה של הקריטריונים שפורסמו, והוא פסק בטענותיהן של העותרות כנגד אופן חלוקת כספי התמיכה לשנת 2000 על-פי הקריטריונים שנהגו אותה עת.

נוכח מכלול נסיבות העניין כפי שפורטו לעיל, ספק בעיניי אם היה על בית-המשפט להכריע בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים במסגרת העתירה שהוגשה בפניו. העותרות הפנו בטיעוניהן לבג"צ 5325/01 עמותת ל.כ.ן. לקידום כדורסל נשים ואח' נ' המועצה המקומית רמת השרון ואח' (לא פורסם), שם קבע בית-המשפט מועד לתחולתם של קריטריונים שגובשו על-ידי משרד המדע, התרבות והספורט. עם זאת, פסק-הדין באותה פרשה התייחס לנסיבות המקרה הנדון שם ואין לראות בו הלכה. בהתחשב בכך, העדר ההכרעה בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים בנסיבות העניין שלפניי, אינה מהווה סתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון.

משלא הוכרעה שאלת תחולתם של המבחנים החדשים לגבי השנים 2000 ו- 2001, פתוחה הדרך בפני העותרות לשקול צעדיהן בעניין זה; זאת, בכפוף לקביעתו של בית-המשפט לפיה לא הוכח כי חלוקת כספי התמיכות לתזמורת הסימפונית בשנת 2000 עובר לפרסום המבחנים החדשים, לקתה בחוסר סבירות קיצוני או בהפליה פסולה. מכל מקום, עתירה לדיון נוסף אינה ההליך המתאים לבירור הסוגיה האמורה. כידוע, הדיון הנוסף אינו מיועד ליצור ערכאה נוספת. נוכח עקרון סופיות הדיון, מהווה הדיון הנוסף הליך נדיר, המוגבל למקרים בהם יש בפסק-הדין כדי לעורר קושי, חידוש או חשיבות עקרוניים (ראו למשל: דנ"א 2485/95 אפרופים שיכון וייזום נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בהתחשב בכך, בקשת העותרות לעריכת דיון נוסף לצורך הכרעה בשאלת מועד תחולתם של המבחנים החדשים שפרסם המשיב, מתעלמת מתכליתו ומאופיו של ההליך האמור, ואין בה כדי להקים עילה לדיון נוסף.

אשר לפסיקת הוצאות משפט - סוגיה זו נתונה לשיקול-דעתו של בית-המשפט הדן בעניין, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו. טענת העותרות כנגד אי פסיקת הוצאות משפט לזכותן מהווה טענה ערעורית לפי טיבה וברי כי אין היא מצדיקה קיומו של דיון נוסף.

אשר על כן, העתירה נדחית. אין צו להוצאות.