החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

דנג"ץ 6024/98 ק.א.ל. קווי אויר למטען בע"מ נ. ראש הממשלה

ניתן ביום

בקצרה

משפט חוקתי · דיון נוסף בבג"ץ ושוויון במימון הוצאות אבטחהדיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף בפסק דין בבג"ץ 1703/92 שעסק בשאלה אם החלטת הממשלה לממן הוצאות אבטחה של אל על חייבת לחול גם על קאל לפי עקרון השוויון. נקבע כי המחלוקת בין הרוב למיעוט נסבה על יישום הדין על העובדות ולא על עקרונות היסוד. העתירה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרת הגישה בקשה לדיון נוסף בפסק דין קודם של בית המשפט העליון. ההחלטה הממשלתית נגעה לנשיאה במימון הוצאות האבטחה של חברת התעופה אל על. המחלוקת בין הרוב למיעוט נסבה על הרלבנטיות של סובסידיה שניתנה לחקלאים העומדים מאחורי העותרת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם החלטת הממשלה לשאת במימון הוצאות האבטחה של חברת אל על, ולו בחלקן, חייבת לפי עקרון השוויון לחול גם על חברת קאל?
  2. 2.האם מותר להרים מסך ההתאגדות של חברה לצורך איתור המרכיב הרלבנטי לבדיקת עקרון השוויון?
  3. 3.האם יש מקום להיעתר לבקשה לדיון נוסף בפסק הדין?

הלכות

  1. 1

    המחלוקת בין הרוב למיעוט נעוצה ביישום הדין על העובדות הרלבנטיות ולא בעקרונות היסוד, ולכן אין צידוק להיעתר לבקשה לדיון נוסף.

    ״המחלוקת בין שופטי הרוב והנשיא שכתב את פסק המיעוט נעוצה אך בישום הדין על העובדות הרלבנטיות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • עקרון השוויון
  • הוצאות אבטחה
  • סובסידיה
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

דנג"צ

6024/98

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

העותרת

:

ק.א.ל.

קווי אויר למטען בע"מ

נגד

המשיבים

:

1.

ראש הממשלה

2.

שר האוצר

3.

אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ

עתירה

לדיון נוסף בפסק דינו של

בית

המשפט העליון מיום 23.9.98

בבג"צ

1703/92 שניתן על ידי כבוד

הנשיא

א. ברק והשופטים אור, חשין

בשם

העותרת: עו"ד משה לשם

בשם

המשיבים 1-2: עו"ד עוזי פוגלמן

בשם

המשיבה 3: עו"ד י. וינדר

החלטה

1.עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בבג"צ 1703/92.

2.השאלה שעמדה לפני בית משפט זה בדיון הראשון, היתה אם החלטתה של הממשלה לשאת במימון הוצאות האבטחה של המשיבה מס' 3 (אל על) - ולו גם בחלקן - חייבת לפי עקרון השוויון לחול גם על העותרת (קאל). שלשת השופטים סברו (ואיני רואה לחלוק עליהם) שלצורך איתור המרכיב הרלבנטי לבדיקת עקרון השויון או היותה של הפגיעה בשוויון כדין, מותר להרים את מסך ההתאגדות של קאל; אך מחלוקת נפלה בין הרוב לבין המיעוט אם הסובסידיה שלפי קביעת הרוב ניתנה לחקלאים העומדים מאחורי קאל היא מרכיב רלבנטי, לסוגיה שלפנינו, הנוגעת למימון הוצאות האבטחה.

3.תמים דעים אני עם המשיבים שהמחלוקת בין שופטי הרוב והנשיא (שכתב את פסק המיעוט) נעוצה אך בישום הדין על העובדות הרלבנטיות, כאשר לא נפלה מחלוקת בעקרונות היסוד, שגם העותרת אינה חולקת עליהם. לפיכך, בין אם צדקו שופטי הרוב במקרה שלפנינו, בנסיבות הקונקרטיות שהוכחו, ובין אם לאו, אין צידוק להיעתר לבקשה לדיון נוסף.

העתירה נדחית. לא נתבקשו הוצאות, ולפיכך אין צו להוצאות.

ניתן היום ג בטבת תשנ"ט (23.12.98).

המשנה

לנשיא

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98060240.

B04

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1המחלוקת בין הרוב למיעוט נעוצה ביישום הדין על העובדות הרלבנטיות ולא בעקרונות היסוד, ולכן אין צידוק להיעתר לבקשה לדיון נוסף.