דנג"ץ 634/00 פלוני ואח' נ. ראש ממשלת ישראל ואח'

העותר הראשון (להלן-העותר), שהיה סייען שב"כ באזור יהודה ושומרון, קיבל רשות להתיישב בישראל ביחד עם אשתו וילדיו הקטינים. בקשתו שגם בניו הבוגרים ואחיו, על בני משפחותיהם, יורשו להתיישב בישראל ביחד עמו, נדחתה; ועתירת העותר וקרוביו, נגד החלטה זו, נדחתה על-ידי בית המשפט. העותרים מבקשים להורות על קיום דיון נוסף בפסק הדין, ובהחלטת כבוד הנשיא הועברה עתירתם לעיוני.

2.בעתירתו המקורית טען העותר, כי בסירובם להעניק היתר לישיבה בישראל גם למשפחות בניו הבגירים ואחיו, מפלים אותו המשיבים לרעה לעומת סייענים אחרים. במקרים לא מעטים, טען, סייעו המשיבים למעגל הקרוב של בני משפחות הסייענים (כולל ילדיהם הבגירים וכן אחיהם על משפחותיהם); ואילו במקרהו שלו הוגבל הסיוע לבני משפחתו הסמוכים על שולחנו בלבד. בדחותו את העתירה קבע בית המשפט בפסק-דינו:

"עתירה זו הוגשה ב1997-. מאז דנו בה מספר פעמים. בכל פעם נתבקשה ונתקבלה תגובה משלימה מטעם המדינה. בתגובה האחרונה נבחנה שאלת האפליה. לענין זה עיינו בחומר חסוי. עתה הגיעה העת לסיים פרשה זו.

נחה דעתנו כי בעמדת המשיבים לא נפל כל פגם, ואין כל צידוק להתערבותנו. יצויין, כי העניין נבדק גם על ידי נציב קבילות הסייענים ואף הוא סבר שלא נפל כל פגם בעמדת המשיבים".

בעתירה לדיון נוסף מודה העותר, כי בכל הנוגע לטענת האפליה נסתתמו טענותיו. עם זאת מבקש הוא להעמיד לבירור את צדקתה של המדיניות הכללית, לפיה בניו הבוגרים וקרוביו האחרים של סייען שאינם סמוכים על שולחנו, לא יומלצו לקבלת היתר לישיבת קבע בישראל.

3.דין העתירה להידחות. השאלה שנבחנה בפסק הדין היתה אם בסירובם להיענות לבקשתו של העותר היפלו אותו המשיבים לרעה ביחס לסייענים אחרים, ומשנוכח בית המשפט - על יסוד העיון בחומר חסוי שהוגש לו - כי לעניין זה לא נפל כל פגם בעמדת המשיבים, פסק לדחות את העתירה. השאלה אם מדיניותם של המשיבים, בנושא הסיוע לבני משפחתו המורחבת של סייען, היא מדיניות סבירה, לא נדונה בפסק הדין, וככל שעלה בידי להתרשם נראה שגם העותר לא ביקש להעמידה לדיון.

4.מעבר לצורך יצוין, כי השאלה שלגביה נתבקש קיום דיון נוסף עמדה לדיון לפני בית המשפט בפרשה אחרת (ראו בג"ץ 4829/98 פלונים נ' ראש ממשלת ישראל [לא פורסם]). בפרשה האמורה לא מצא בית המשפט עילה חוקית להתערב במדיניות המשיבים, תוך שציין כי "בנסיבות הומניטריות מיוחדות רשאים המשיבים להיעתר אף למבוקשם של אחרים למקלט, אך העניין נתון לשיקול דעתם".

5.העתירה נדחית.