פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
6810/03
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
העותר:
נפתלי לביא
נ ג ד
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. דוד ישראל
עתירה לדיון נוסף בפסק-דינו של
בית-המשפט העליון בבג"ץ 325/03 שניתן ביום 13.7.03 על-ידי כב' השופטים י'
טירקל, א' א' לוי וס' גובראן
החלטה
עתירה לדיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בבג"ץ 325/03 נפתלי לוי נ' היועץ המשפטי לממשלה .
2.העותר הגיש תלונה למשטרה נגד פלוני בטענה כי אותו פלוני ביצע מעשי זיוף ומירמה. המשטרה חקרה בתלונה ומסקנתה היתה כי לא בוצעה עבירה פלילית כטענת העותר. החלטה זו נבחנה בפרקליטות המדינה ומסקנתה היתה כמסקנת המשטרה. על החלטות אלו עתר העותר לבג"ץ ועתירתו היתה כי בית-המשפט יחייב את היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב-אישום נגד אותו פלוני. בעתירתו טען העותר כי יש ראיות "נחרצות" ו"חותכות" המעידות כי אותו פלוני ביצע עבירה פלילית, ואילו המדינה טענה בתשובתה - על יסוד החלטות המשטרה והפרקליטות - שחומר הראיות מעלה בבירור כי לא בוצעה כל עבירה פלילית שהיא.
3.בית-המשפט נדרש לטיעוני העותר והחליט לדחות את העתירה. בהחלטתו - הרוויה בפסקי-דין לרוב - מזכיר בית-המשפט העליון את ההלכה המקובלת והידועה כי בית-משפט אינו נוטה להתערב בשיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לעניין הגשתם של אישומים, לא-כל-שכן במקרים שעניינם דיות הראיות. בענייננו, נזכור, הסירוב להעמיד את פלוני לדין יוסד על נושא דיות הריאות. לגופם של דברים קבע בית-המשפט כי לא מצא "בעתירה ובטענותיו של העותר לפנינו דבר המצדיק התערבות בהחלטה שלא להגיש כתב אישום על המהנדס", ובהמשך דבריו מזכיר בית-המשפט בראשי פרקים מיקצת מן העובדות שלעניין.
4.העותר מעלה בעתירתו טענות עוד ועוד להצדקת בקשתו לדיון נוסף, ואולם כל טענותיו כולן עניינן בראיות ובניסיונו לשכנע את הקורא כי שגגה נפלה בהחלטה שלא להגיש כתב-אישום נגד פלוני.
אין צורך בטביעת עינו של תלמיד חכם כדי לגלות ולהבין כי אין בו בפסק-הדין שלעניין כל הלכה חדשה שהיא, לא-כל-שכן הלכה הראויה כי תידון בדיון נוסף. אשר על כן אני מחליט לדחות את העתירה.
5.העתירה נדחית.
היום, י"ד באב תשס"ג (12.8.2003).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
03068100_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il