פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
7089/03
בפני:
כבוד השופט א' מצא
העותר:
כאמל נואס
נ ג ד
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית המשפט העליון
מיום 27.5.03 בבג"ץ 3653/03 שניתן על-ידי כבוד השופטים
מ' חשין, ד' ביניש וא' חיות
העותר: בעצמו
החלטה
עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, ולפיו נדחתה על הסף עתירת העותר נגד פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה בעניינו. בהחלטת כבוד הנשיא
הועברה העתירה לעיוני.
בפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה - שאישר את פסק-דינו של בית-הדין האזורי - נדחתה פרשנות שהציע העותר לסעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ולפיה את תוספת הוותק שמקנה הסעיף למי שזכאי לקצבת זקנה יש לחשב באחוזים מתוך השכר הממוצע במשק, ולא מתוך הקצבה עצמה. בדחותו את העתירה שהגיש העותר נגד פסק-דין זה קבע בית-המשפט העליון כלהלן:
דין העתירה להידחות על הסף, משום שאינה מגלה כל טעות משפטית מהותית בפסק-דינו של בית הדין לעבודה, המחייבת את התערבותו של בית-משפט זה מטעמים של צדק (ראו בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673). הפרשנות לפיה הבסיס ממנו מחושבת תוספת הותק הוא הקצבה, ולא השכר הממוצע, נגזרת מלשון הסעיף ומתיישבת עם תכליתו.
אשר על כן, העתירה נדחית על הסף.
גם אם אניח, כי באמצו לגופה את פרשנותו של בית-הדין לסעיף 248 קבע בית-המשפט העליון הלכה, לא שוכנעתי מטיעוני העותר כי פרשנות זו מעוררת קושי, ולא כל שכן קושי מיוחד מן הסוג העשוי להקים עילה לקיומו של דיון נוסף.
העתירה נדחית.
ניתנה היום, י"ז באלול תשס"ג
(14.9.03).
ש ו פ ט