פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנג"ץ
7233/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותר
:
יהודה
בוצ'ן
נגד
המשיבים
:
1.
הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה
2.
עירית נתניה
3.
ראש עירית נתניה
עתירה לדיון נוסף על פ
סק דינו של בית המשפט
העליון
בבג"ץ 3193/98, מיום 2.11.98, שניתן
על
ידי כבוד השופטים: מ' חשין, ד' דורנר,
ח'
אריאל
בשם
העותר: עו"ד ניסן שריפי
החלטה
עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (כב' השופטים מ' חשין, ד' דורנר וח' אריאל) מיום 2.11.98 בבג"ץ 3193/98, במסגרתו נדחתה עתירת העותר.
1.בין העותר לבין המשיבים נטושה, זה שנים רבות, מחלוקת, שעניינה דרישת העותר לקבל מן המשיבים סידור חלוף לדוכן שהופעל על ידו ואשר נשרף. לראשונה עתר העותר בעניין זה בשנת 1989 (בג"ץ 437/89). אולם אז חזר בו מעתירתו ובית המשפט שדן בעתירה (כב' המשנה לנשיא מ' אלון וכב' השופטים ד' לוין וי' מלץ) נתן פסק דין לפיו:
"רשמנו לפנינו הודעת הגב' גת, ב"כ המלומדת של המשיב, שלעותר יוצע סידור חלוף מתאים, במקום דומה למקום בו נמצא דוכנו שנשרף, בשדרות ויצמן 14 , נתניה. כן הודיעה הגב' גת, כי סכום הבטוח, אם יתקבל, יהיה שייך לעותר. ב"כ המלומד של העותר, מר שפיגלר, הודיע לנו כי הוא חוזר בו מן העתירה. אנו מבטלים את העתירה. אין צו להוצאות."
2.לאחרונה שב העותר ופנה בעתירה (בג"ץ 3193/98), בה עתר, כי ייקבע, כי "הסידור החלוף המתאים" שיינתן לו יהיה פיצוי כספי. כאמור, נדחתה עתירה זו, ובית המשפט קבע:
"לא מצאנו ממש בפירוש שב"כ העותר טוען לו ועל-כן לא מצאנו שקיימת עילה להוצאת צו-על-תנאי כמבוקש. רשמנו לפנינו את הודעת בא-כוח המשיבים שניתנה היום כי עדיין עומד לעותר סידור חלוף מתאים כפי שנקבע בבג"ץ 437/89".
העותר מבקש, כי יתקיים דיון נוסף בעניינו. לטענתו, ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון היא הלכה קשה, העומדת בסתירה להלכה שקבע בית המשפט העליון, בכל הנוגע למשמעותו של סידור חלוף, ולפיה סידור חלוף יכול שיהיה בעין ויכול שיהיה בתשלום כספי. לעניין זה מצביע העותר, בין היתר, על ע"א 111/62 קלייד
נ' חבקין , פ"ד טז (3) 1738, 1743 וע"א 417/70 סויקר
נ' שחר , פ"ד כח (1) 168.
3.לאחר שעיינתי בעתירה החלטתי לדחותה. פסק הדין נשוא העתירה אינו מחדש הלכה ואינו משנה הלכה. כל שנאמר בו מתייחס למהות ההצהרה שניתנה בשעתו מטעם המשיבים, ואין בו קביעה כלשהי המתייחסת לדין בכללו. ממילא אין למצוא בפסק הדין סתירה להלכה קיימת. אין ספק שדעת העותר אינה נוחה מפסק הדין, אולם בכך אין די: דיון נוסף אינו ערעור נוסף (וראו, לדוגמא: דנג"ץ 4343/98 יוסף ס. כהן, עו"ד נ' הממונה על מחוז הדרום , טרם פורסם), העילות לקיומו מפורשות בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, ואין בלתן. לפיכך, בקשת העותר, כי בית המשפט "יפעיל את שיקול דעתו" ויקבע, כי העותר זכאי לפיצוי כספי, אינה מקימה עילה לקיום דיון נוסף, כמבוקש.
העתירה לדיון נוסף נדחית.
ניתנה היום, ג' בטבת התשנ"ט (22.12.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98072330.
A01
/דז/