פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנג"ץ
7351/21
לפני:
כבוד הנשיאה א' חיות
המבקשים:
1. ג'הארה דולה
2. אילן הלוי
3. טלי הלוי
נ ג ד
המשיבים:
1. ראש מינהל הרפואה
2. מנכ"ל משרד הבריאות
3. משרד הבריאות
בקשה לדיון נוסף על
פסק דינו של בית המשפט העליון בבג"ץ 6746/19 מיום 18.10.2021 אשר ניתן על
ידי כבוד השופטים
ע'
פוגלמן
,
ד' ברק-ארז
ו-
ע' גרוסקופף
בשם המבקשים:
בעצמם
החלטה
זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע' פוגלמן , ד' ברק-ארז ו- ע' גרוסקופף ) בבג"ץ 6746/19 מיום 18.10.2021 (להלן: פסק הדין ), בגדרו נמחקה עתירת המבקשים נגד צו סגירה שהוצא למבקש 1, שהוא מרכז לידה טבעית (להלן: מרכז הלידה
או המרכז ) המופעל ומנוהל על ידי המבקשים 3-2.
1.
בחודש יוני 2018 הוצא צו סגירה מנהלי נגד מרכז הלידה מכוח סעיף 25א לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן:
פקודת בריאות העם או הפקודה ). צו הסגירה ניתן בהתאם לסעיפים 25א(א)(1) ו-25א(א)(3), על יסוד הקביעה שהמרכז פועל כ"בית חולים" ללא רישיון כנדרש ומתנהל בדרך שאינה לטובת בריאותן או רווחתן של המטופלות בו, תוך הפרת הוראות חוזר מינהל רפואה מס׳ 17/2012 בעניין לידות בית (להלן: חוזר לידות בית ). ערר שהגישו המבקשים על הצו לשר הבריאות נדחה, וכך גם עתירה שהגישו לבית משפט זה בנושא (בג"ץ 7882/18 ג'הארה דולה נ' שר הבריאות (28.5.2019)).
2.
ביום 16.10.2019 הגישו המבקשים עתירה נוספת לבית משפט זה בעניין צו הסגירה והפעולות שביצעו המשיבים לאכיפתו. בהתאם להחלטת ההרכב מיום 18.4.2021 עוכב הדיון בעתירת המבקשים עד למתן פסק הדין בדנג"ץ 5120/18 נשים קוראות ללדת – למען חופש בחירה בלידה נ' מדינת ישראל
(21.7.2021) (להלן: עניין נשים קוראות ללדת ), אשר נסב על שאלת אסדרת פעילותם של מרכזי לידה טבעית. בפסק הדין קבע בית משפט זה, בדעת רוב, כי מרכזי לידה טבעיים אינם "בתי חולים" כמובנם בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, ומשכך משרד הבריאות אינו מוסמך לאסור על הפעלתם מכוח ההוראה הדורשת רישיון להפעלת בית חולים. עוד נקבע בפסק הדין כי עד שתוסדר פעילותם של מרכזי הלידה הטבעית על ידי משרד הבריאות או עד שתתקבל חקיקה בנושא, יחולו על מרכזים אלה הוראותיו של חוזר לידות בית.
3.
בעקבות מתן פסק הדין, הודיעו המשיבים בהליך דנן כי בכוונת משרד הבריאות לקבל החלטה חדשה בעניינם של המבקשים, וכי עד למתן החלטה כאמור יעמוד צו הסגירה בתוקפו. זאת, כך נטען, נוכח העובדה שצו הסגירה לא הוצא אך משום שהמרכז פועל ללא רישיון מתאים לבית חולים, אלא גם מכיוון שנמצא כי הוא מתנהל בדרך שאינה לטובתן ורווחתן של המטופלות בו ובניגוד להנחיות שבחוזר לידות בית. עוד ציינו המשיבים בהודעתם כי לעמדת משרד הבריאות, מרכזי הלידה נחשבים, עד לאסדרה אחרת, כמוסד רפואי מסוג "מרפאה" כהגדרתו בפקודה. המבקשים, מצדם, סברו כי ההלכה שנפסקה בעניין נשים קוראות ללדת מובילה למסקנה ש צו הסגירה שהוצא בעניינם ניתן בחוסר סמכות. לחלופין, התבקש בית המשפט להורות על מחיקת העתירה בכפוף לקבלת הצהרה מהמשיבים כי צו הסגירה בטל, תוך חיוב האחרונים בהוצאות.
4.
בפסק דינו מיום 18.10.2021 הורה בית משפט זה (השופטים פוגלמן , ברק-ארז ו גרוסקופף ) על מחיקת העתירה. בית המשפט עמד על כך שלאור השינוי שחל במצב המשפטי בעקבות מתן פסק הדין בעניין נשים קוראות ללדת , יש ליתן למשרד הבריאות שהות סבירה לקבל החלטה עדכנית בעניינם של המבקשים, והוסיף כי מצופה ממשרד הבריאות לקבל החלטה כאמור לא יאוחר מיום 15.12.2021. עוד צוין כי לא נמצא מקום לתת הוראות נוספות הנוגעות לצו הסגירה שהוצא נגד מרכז הלידה, אשר יעמוד בתוקפו לעת עתה. אשר למעמדם של מרכזי הלידה הטבעית ולשאלה אם הם עולים כדי "מרפאה", ציין בית המשפט, מבלי לנקוט עמדה בסוגיה, כי מצופה ממשרד הבריאות לבחון ולגבש את מדיניות אסדרת פעילותם של מרכזי לידה טבעית באופן רוחבי; וכי בהתאם לאמור בעניין נשים קוראות ללדת , עד שהדבר ייעשה – אסדרתם של מרכזי הלידה הטבעית תיעשה לפי חוזר לידות בית. אשר על כן, העתירה נמחקה תוך שנקבע כי זכויותיהם של המבקשים בעניין זה שמורות להם וכי הם יוכלו להעלות את טענותיהם בפני משרד הבריאות בטרם תתקבל החלטה עדכנית בעניינם.
5.
להשלמת התמונה יצוין כי לאחר מתן פסק הדין ובעקבות בקשת הבהרה שהגישו המבקשים, נתן ההרכב ביום 20.10.2021 החלטה בגדרה נקבע כי פסק הדין ניתן "על בסיס מאפייניו הקונקרטיים של תיק זה" וכי אין בו כדי לנקוט עמדה בשאלות הניצבות לפתחו של משרד הבריאות בכל הנוגע לאסדרה עתידית של מרכזי לידה טבעית. לצד זאת, בית המשפט הטעים כי הוראת צו הסגירה שניתנה בעניינם של המבקשים תעמוד בתוקפה עד למתן ההחלטה החדשה בעניינם, כאמור בפסק הדין.
6.
מכאן הבקשה דנן, בה טוענים המבקשים כי פסק הדין עומד בסתירה להלכה שנקבעה בעניין נשים קוראות ללדת . המבקשים מפנים להוראת סעיף 25א לפקודת בריאות העם, המקנה סמכות ליתן צו סגירה נגד "מוסד רפואי" – אשר מוגדר בסעיף 24(א) לפקודה כ"בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול במשתמשים בסמים ומעבדה". לטענתם, משנקבע בעניין נשים קוראות ללדת
כי מרכז לידה טבעית אינו "בית חולים", ומשנקבע כי עד לאסדרה אחרת אף לא מדובר ב"מרפאה", מכך נובע שהמרכז אינו מהווה "מוסד רפואי". משכך הותרת צו הסגירה על כנו מהווה, לעמדת העותרים, "קביעה פוזיטיבית" כי מרכז הלידה מהווה "מוסד רפואי" – וזאת בניגוד לאמור בעניין נשים קוראות ללדת .
7.
דין הבקשה להידחות. דיון נוסף הוא הליך חריג ונדיר השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; דנג"ץ 4325/19 שגב נ' ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות , פסקה 7 (2.9.2019)). עיון בפסק הדין נושא הבקשה דנן מעלה כי לא נקבעה בו כל הלכה, לא כל שכן הלכה ברורה ומפורשת המצדיקה דיון נוסף. בניגוד לטענת המבקשים, בית המשפט נמנע בפסק דינו מלקבוע מסמרות באשר למעמדם של מרכזי לידה טבעית. כל שנקבע הוא כי עד לאסדרת פעילותם יהיו מרכזים אלה כפופים להוראות חוזר לידות בית – וקביעה זו מהדהדת את שנקבע קודם לכן בעניין נשים קוראות ללדת . בכך אין משום הלכה חדשה, ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ג' בשבט התשפ"ב (5.1.2022).
ה נ
ש י א ה