דנ"מ 10204/04 יוסף סלוביק נ. הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב

בפניי עתירה לקיום דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון (השופטים חשין, ארבל וחיות) בעל"ע 1364/04 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב נגד יוסף סלוביק, עו"ד (טרם פורסם).

1.בעתירתו טוען המבקש כי בפסק-הדין האמור נקבעה הלכה חדשה לפיה, כלשונו: "בכל הנוגע לדין משמעתי רשאי המשיב לסטות מעמדתו הקודמת ולעתור להחמרה בעונשו של העותר, על אף שבבתי הדין דלמטה טען בא-כוח המשיב לעונש מופחת". עוד נטען כי מדובר בהלכה קשה שיש בה לפגוע בציפיותיו הלגיטימיות של העותר שכן הוא הניח כי הוא צפוי לענישה בגבולות הטיעון אותו הציג בא-כוח המשיב בפני בתי-הדין המשמעתיים דלמטה.

2.דין העתירה להידחות. השופטת ארבל קבעה בפסק-דינה כדלקמן:

"...לא יכול להיות ספק שהלשכה מחויבת לדבר בלשון אחת, ולהבטיח שמדיניותה, עמדותיה ובקשותיה תוצגנה בפני בית הדין ובפני בית המשפט באמצעות נציגיה. הלשכה מחויבת למדיניות ענישה משמעתית אחידה וברורה השוללת התנהגות שאינה ראויה ואינה הולמת, כפי שהיא אכן עושה, ומחובתה להבטיח שעמדתה תישמע בקול אחיד בפני כל הערכאות השיפוטיות. השאלה האם יכולה הלשכה לסטות בערעורה מעמדה אותה הציגה בפני בית הדין או בפני ערכאה דיונית עשויה להיגזר, לדעתי, מגישת הפסיקה כפי שפורטה".

בהקשר זה, הפנתה השופטת ארבל לע"פ 8164/02 פלונים נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), שם נדונה בין היתר השאלה באיזו מידה קשורה המדינה בהסדר טיעון שעשתה בערכאת הערעור. יצוין כי בנוגע לשאלה זו הוחלט בשעתו על עריכת דיון נוסף.

הנה כי כן, מפסק-הדין נשוא העתירה שבפניי עולה בבירור כי שופטי ההרכב לא ביקשו לקבוע בו הלכה חדשה כנטען על-ידי העותר, והם ראו לבסס את פסק-דינם על הלכות קודמות של בית-משפט זה. בית-המשפט התייחס בפסק-דינו לפגיעה הנטענת בציפיותיו של העותר עקב השינוי בעמדת המשיב בפני ערכאת הערעור, ואף ראה ליתן לכך משקל מסוים בדונו בבקשת הלשכה להחמיר בעונש המשמעתי שהוטל על העותר. בהתחשב בכך, אין לומר כי פסק-הדין הנדון עומד בסתירה להלכה קודמת של בית-משפט זה או כי יש בו חשיבות, קושי או חידוש מהותיים המצדיקים קיומו של דיון נוסף כאמור בהוראת-סעיף 30(ב) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

אשר על כן, העתירה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיב ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ש"ח.