דנ"מ 2862/09 ניהאד משלב נ. עלי הזימה

בפניי עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 18.3.09 בבר"ם 1837/09, שבו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש העותר על פסק דינו של בית לעניינים מינהליים בחיפה, שקבע כי יש לתקן את תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית אבו-סנאן, כך שהמשיב 1 (להלן: המשיב ) הוא שנבחר לראשות המועצה ולא העותר. פסק הדין נשוא העתירה דנן ניתן מפי השופטת מ' נאור ובהסכמת השופטים א' גרוניס ו א' חיות .

1.

העותר זכה בבחירות שנערכו ביום 11.11.08 לראשות המועצה המקומית אבו-סנאן בהפרש של 18 קולות. לאחר הליכים משפטיים שונים שהתנהלו נבדקו פתקי ההצבעה בבחירות, שהיו שמורים בארכיב משרד הפנים בעכו, ונמצא כי 56 פתקים בכתב יד עבור העותר נכתבו על ידי ארבעה כותבים. לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 7(ג)(11) לחוק הרשויות מקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 (להלן: חוק בחירת ראש הרשות ) הורה בית המשפט לעניינים מינהליים על פסילת 52 מהפתקים עבור העותר; דבר שהביא לשינוי תוצאות הבחירות, כך שהמשיב זכה בבחירות ברוב של 34 קולות. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע עוד כי על אף שאופן שמירת פתקי הבחירות בארכיב משרד פנים בעכו היה מנוגד להנחיות שהוציא המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים, לא נמצא סימן למניפולציה בחומר הבחירות. החריג לכך היה 16 פתקי הצבעה לטובת המשיב שלא היו בהם ניקובי חורים, וזאת בניגוד ליתר פתקי ההצבעה; אולם לעניין זה קבע בית המשפט לעניינים מינהליים כי גם אם קולות אלה ייפסלו עדיין ייהנה המשיב מיתרון על פני העותר. בבקשת רשות הערעור שהגיש העותר לבית משפט זה נטען על ידו כי משנקבע כי חומר הבחירות לא נשמר כראוי במקום בטוח, כנדרש בהתאם לסעיף 95 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן : חוק הבחירות ), לא ניתן לקבוע את תוצאות הבחירות על סמך פתקי ההצבעה הקיימים.

2.

בית משפט זה החליט לדון בבקשת רשות הערעור שהגיש העותר כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על-פיה. השאלה המשפטית בה התמקד פסק הדין נשוא העתירה הייתה האם יש בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט לעניינים מינהליים בנוגע לאופן שמירת חומר הבחירות כדי להצדיק את קיומן של בחירות חדשות. בפסק דינה עמדה השופטת נאור על ההבחנה בין הליקוי של פתקי הצבעה פסולים בכתב יד, שהסעד הייחודי שנקבע לגביו בסעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות הוא הסעד של ניכוי הקולות הפסולים, לבין ליקוי בחירות כמובנו בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות. על-פי סעיף 73(ב)(1) הנ"ל מוסמך בית המשפט שדן בערעור בחירות להורות בנסיבות מסוימות על ביטול הבחירות. שני התנאים המצטברים להפעלת סמכות זו הם שעל בית המשפט להשתכנע כי הליך הבחירות היה לקוי, וכי היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. בכל הנוגע למקרה שלפנינו קבעה השופטת נאור בפסק דינה כי קיומם של פתקים שנכתבו באותו כתב יד, בהיקף בו נעשה הדבר בענייננו, אינו כשלעצמו בגדר ליקוי בחירות יסודי המצדיק את ביטול הבחירות. פגם זה נרפא, כך ציינה השופטת נאור , נוכח הוראת החוק המפורשת הקבועה בסעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות.

בנוסף דנה השופטת נאור בטענת ה"טיפול" בחומר הבחירות שהעלה העותר. בנוגע לטענה זו, שנבחנה בהתאם להוראת סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, קבעה השופטת נאור כי נטל ההוכחה ביחס לשני היסודות של ליקוי הבחירות לפי סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות מוטל על הטוען לליקוי. נטל הוכחה זה מצוי, כך קבעה השופטת נאור , בטווח שבין הכלל בדבר מאזן הסתברויות הנהוג במשפט האזרחי לבין דרישת ההוכחה מעבר לכל ספק סביר הנהוגה במשפט הפלילי. בהקשר זה ציינה השופטת נאור , כי טענה בדבר "טיפול" בחומר הבחירות טעונה הוכחה במישור העובדתי, וכי אין די בהעלאת הערכות גרידא. השופטת נאור הוסיפה וקבעה כי אין מקום להתערב בממצא העובדתי שקבע בית המשפט לעניינים מינהליים בדבר העדר ראיות מספיקות לקיומה של מניפולציה בבחירות במקרה דנן.

כן קבעה השופטת נאור כי העובדה שחומר הבחירות לא נשמר כראוי אינה, כשלעצמה, בגדר ליקוי המצדיק את ביטול הבחירות. בהקשר זה ציינה השופטת נאור כי לא כל סטייה מסדרי הבחירות תיחשב לליקוי בחירות המצדיק את ביטול הבחירות, אלא רק ליקוי היורד לשורשו של עניין. במקרה דנן חומר הבחירות אמנם לא נשמר במקום בו רק למנהל הבחירות הייתה גישה אליו, כנדרש בהתאם להנחיית המפקח על הבחירות, אולם השופטת נאור קבעה כי אין מדובר בליקוי בחירות היורד לשורשו של עניין באופן המצדיק את ביטול הבחירות. זאת, הן נוכח הממצא העובדתי שקבע בית המשפט לעניינים מינהליים בדבר העדר הוכחה למניפולציה בחומר הבחירות, והן משום שבנסיבות המקרה הסטייה מההנחיות בנוגע לאופן שמירת חומר הבחירות לא הייתה סטייה ממשית מדרישת המחוקק לשמירת חומר הבחירות ב"מקום בטוח".

3.

עוד יצוין, כי משהגיעה השופטת נאור למסקנה כי ליקוי הבחירות במקרה דנן אינו ליקוי היורד לשורשו של עניין, היא לא נדרשה להכריע במחלוקת הקיימת בפסיקתו של בית משפט זה בדבר טיב המבחן ההסתברותי הדרוש להוכחת התנאי בדבר השפעת הליקוי על תוצאות הבחירות. לפיכך, נדחה ערעורו של העותר על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, ומכאן העתירה לדיון נוסף שבפניי.

4.

את עתירתו לדיון נוסף ממקד העותר בטענה כנגד הקביעה בפסק הדין נשוא העתירה כי הנטל להוכיח את טענתו לליקוי הבחירות מוטל עליו. לשיטת העותר נקבעו בפסק הדין נשוא העתירה שתי הלכות חדשות – האחת לעניין חלוקת הנטלים המוטלת על הצדדים בהליך של ערעור בחירות, והאחרת לעניין רף ההוכחה הנדרש להוכחת ליקוי בחומר הבחירות. בהקשר זה טוען העותר כי הוא היה המשיב בערעור הבחירות שהגיש המשיב בעתירה זו, והוא העלה את טענתו בדבר ליקוי בחומר הבחירות במענה לטענת המשיב כי יש לפסול 52 קולות שניתנו לטובת העותר. לטענת העותר הוא לא ביקש לטעון לקיומו של ליקוי בחירות שונה מזה שטען לו המשיב, אלא ביקש באמצעות הטענה שהעלה בדבר "טיפול" בחומר הבחירות להפריך את טענת המשיב בערעור הבחירות שהוגש על ידו. העותר מוסיף עוד, כי המשיב בערעור בחירות אינו מבקש לבטל את הבחירות בהתאם לסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, ומשכך לא היה מקום להטיל עליו לעמוד בנטל ההוכחה לעניין זה. בכל הנוגע לרף הנדרש להוכחת קיומה של מניפולציה בחומר הבחירות טוען העותר כי בדרך כלל אין באפשרות הטוען לליקוי מסוג זה להביא ראיות פוזיטיביות להוכחת טענתו, ומן הראוי להסתפק בהוכחה שהחומר לא נשמר כראוי ובהוכחת ספק סביר לעניין קיומה של מניפולציה.

5.

דין העתירה לדיון נוסף להידחות. פסק הדין נשוא העתירה מבוסס על ההלכות שנקבעו בפסיקתו של בית משפט זה הן לעניין נטל ההוכחה המוטל על מי שטוען לליקוי בהליך הבחירות והן בנוגע לרמת ההוכחה הנדרשת (ראו: רע"א 191/89 אבו חסן נ' פקיד הבחירות של המועצה המקומית ג'וליס , פ"ד מג(4), 121, 125 (1989); בר"ע 191/89 רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג (לא פורסם, 21.8.05, פסקה 7 לפסק הדין)). עצם העובדה שהלכות אלה הוחלו במקרה דנן על מי שהיה המשיב בערעור הבחירות, אין בה כדי להצדיק דיון נוסף בפסק הדין. כידוע ההליך של דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון הוא הליך נדיר ויוצא דופן. בהתאם להוראת סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תנאי לעריכתו דיון נוסף הוא כי בפסק דין של בית המשפט העליון נפסקה הלכה הסותרת הלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שטמונים בה חשיבות, קשיות או חידוש מיוחדים המצדיקים את קיומו של דיון נוסף (ראו למשל דנ"מ 6346/06 סלע נ' מועצה אזורית גדרות (לא פורסם, 9.10.06)). ברי, כי תנאי אינו מתקיים ביחס לפסק הדין נשוא העתירה, המבוסס על פסיקתו של בית משפט זה בסוגיות השונות הנוגעות לטענות בדבר ליקויים בהליך הבחירות.

אשר על כן, העתירה נדחית.