פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"פ
11437/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המערער:
עו"ד עמיר גשרי
נ ג ד
המשיב:
הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו
עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק דינו של בית-המשפט העליון (כב' המישנה
לנשיא השופט א' מצא והשופטים ע' ארבל וס' ג'ובראן) מיום 1.12.2004 בעל"ע
7877/03, 7437 עו"ד עמיר גזרי נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין
בתל-אביב-יפו
בשם העותר: עו"ד דורית שרי
החלטה
עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק הדין שניתן בעל"ע 7877/03, 7437/03 עו"ד עמיר גשרי נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב יפו (טרם פורסם).
2.העותר, עו"ד עמיר גשרי, הורשע בעבירות חמורות בכך שנטל סכום של שלושים אלף ש"ח מסכום פיצויים ששולם ללקוח שייצג, ללא רשותו של הלקוח. שלוש ערכאות אישרו את הרשעתו של העותר - בית-הדין המשמעתי המחוזי של לישכת עורכי הדין, בית-הדין הארצי של הלישכה ובית-המשפט העליון - ועתה מונחת לפני בקשתו לקיום דיון נוסף בעניינו. לטענת העותר, נפסקו בו בפסק הדין "[]ארבע שאלות אשר להן חשיבות ציבורית ומשפטית", ואלו הן השאלות: "האם ראוי כי עבירות משמעתיות עפ"י חוק לשכת עורכי הדין ... לא יתיישנו לעולם ..."; "האם היה מקום לשנות את ההלכה בדבר דוקטרינת השיהוי וההגנה מן הצדק שנקבעה על ידי בית משפט נכבד זה ..."; "האם מוסמכת הערכאה השיפוטית הפועלת עפ"י חוק לשכת עורכי הדין לפסוק בניגוד לדין לפיו היא פועלת"; "האם ... ניתן להרשיע עורך דין בגניבת כספים אשר הוכח כי הוא זכאי להם כשר טרחה רק משום שטען כי ויתר עליהם" (עמ' 2-1 לעתירה).
3.דין העתירה להידחות. טעם הדבר: לא מצאתי כי בית-המשפט העליון דן בכל אחת מאותן ארבע שאלות שהעותר העלה בעתירתו, וממילא שלא פסק בהן הלכה. אכן, אפשר שסוגיות אלו מצויות בעורפו של פסק הדין, ואולם דיון מפורש בהן לא נמצא - אף לא ברמז. בנסיבות אלו לא נותר לי אלא לדחות את העתירה, שכן כהוראת סעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, רשאי שופט להיעתר לבקשה לקיומו של דיון נוסף רק אם נמצא לו כי בית-המשפט העליון פסק הלכה משפטית, ולא אך הלכה משפטית מן-המניין אלא הלכה הניחנה באותן תכונות מיוחדות המנויות באותו סעיף. והלכה לעניין זה, כך פסקנו לא אחת, חייבת שתגלה עצמה על-פני פסק-הדין; שבית-המשפט ביקש במודע ובכוונת-מכַוון לקבוע הלכה; כך, לא פחות (דנ"א 4804/02 רביזדה נ' גולדמן (לא פורסם); דנ"א 7829/02 אדיב נ' קצין התגמולים (לא פורסם)). באין הלכה משפטית לא יתקיים דיון נוסף.
4.בענייננו לא נפסקה כאמור כל הלכה, ודין העתירה להידחות. העותר ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
היום, י"ג בשבט תשס"ה (23.1.2005).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04114370_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il