דנ"פ 1202/08 משה חובלשוילי נ. מדינת ישראל

אמש ניתן פסק-דין של בית משפט זה, בע"פ 10340/07, שבו התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש שהטיל בית המשפט המחוזי על העותר. זה האחרון הורשע בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, ובית המשפט המחוזי גזר עליו, כאחד ממרכיבי הענישה, עונש של מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים. ערעור המדינה התקבל כאמור – בדעת רוב השופטים – ועונש המאסר הועמד על תקופה של שנה. היום הובאה בפני עתירה זו לדיון נוסף, ובמסגרתה בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

עיינתי בעתירה ולא ראיתי עילה ליתן דיון נוסף במקרה זה. אין כל ספק שמעשיו של המשיב, כפי שתוארו בפסק-הדין, הם חמורים. מדובר בעיקרו של דבר בנסיעה פרועה וחסרת-מעצורים, תוך הימלטות מן המשטרה ויצירת סכנה מוחשית לחייהם של משתמשים אחרים בדרך. בית המשפט העליון שקל את מכלול הנתונים הרלבנטיים, ובכלל זה גילו של המשיב ונסיבותיו האישיות, רף הענישה שהותווה במקרים דומים והיות העבירה מהסוג הנדון בבחינת "מכת איזור". בסופה של בחינה, באה כאמור דעת הרוב לכלל דעה כי אין מנוס מלהתערב בעונש שנגזר בערכאה הראשונה ולהאריך את תקופת המאסר. בפסק-הדין לא נקבעה הלכה חדשה, וממילא גם לא הלכה מן הסוג המקים עילה לדיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. הליך הדיון הנוסף, נזכיר, שמור למקרים חריגים ביותר ויוצאי-דופן, והוא אינו מהווה מסגרת לקיום הליך ערעורי נוסף.

אשר על כן, העתירה לדיון נוסף נדחית ועמה גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.