פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"פ
1306/20
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת המבקש מיום
21.5.2020 ל"החייאת" ההליך ולמינוי סניגור פרטי; הודעת הסינגוריה
הציבורית מיום 6.7.2020; תשובת המדינה מיום 16.7.2020
החלטה
הבקשה לדיון נוסף שבכותרת נמחקה ביום 23.4.2020 לאחר שהוגשה מטעם המבקש הודעה החתומה על ידי הסניגורית הציבורית שמונתה לייצגו (עו"ד גראו-גלבוע) שלפיה "לאחר שיג ושיח בין העותר לבין הח"מ החליט העותר שלא לעמוד על הבקשה לקיום דיון נוסף. על כן, בית המשפט מתבקש להורות על מחיקתה".
בבקשה שלפניי שהוגשה ביום 21.6.2020 התבקש בית המשפט "להחיות" את ההליך בטענה שבקשת המחיקה הוגשה "בניגוד לדעתו והסכמתו" של המבקש בבקשה לדיון נוסף. כן התבקש בית המשפט למנות למבקש סניגור פרטי במימון ציבורי.
לאחר עיון בבקשה ובתשובת הסניגוריה הציבורית והמדינה – לא ראיתי להורות על "החייאת" ההליך.
בבקשה נטען כי בקשת המחיקה הוגשה אמנם על דעת הוריו של המבקש אך לא על דעתו שלו. ואולם, טענה זו לא נתמכה בתצהיר או בתשתית עובדתית כלשהי (ויצוין כי הבקשה שלפניי אף אינה חתומה וזהות מגישה – אינה ברורה). זאת ועוד, האמור בבקשה אינו מתיישב עם הודעת הסניגוריה הציבורית מיום 6.7.2020 שבה נאמר בין היתר כי:
"ביום 12.3.2020 נערכה פגישה בין הוריו של המבקש לבין הסנגורית הציבורית, עו"ד גראו-גלבוע, בהשתתפות המשנה לסניגור הציבורי הארצי, ד"ר חגית לרנאו. פגישה זו נערכה לאחר לימוד מעמיק של החומר ונמשכה כשעתיים. בסיכומה המליצו הסניגוריות להורי המבקש למחוק את הבקשה לדיון נוסף. יודגש כי, מטבע הדברים, המבקש עצמו (ולא הוריו) הוא הלקוח ובעל הדעה, אולם לנוכח מעורבותם הגבוהה של הוריו בענייניו, ההבנה שהמבקש סומך ידו עליהם ובשל בקשות רבות מצידם – נערכה הפגישה האמורה עמם.
במהלך חודש מרץ לא ניתן היה לפגוש את המבקש פנים אל פנים, אך לבקשת עו"ד גראו-גלבוע, המבקש יצר עמה קשר טלפוני ובין השניים התקיימה שיחה ארוכה במהלכה הסבירה הסניגורית למבקש את המצב המשפטי ואת ההמלצה (כפי שהוסברה קודם לכן לאביו) למחוק את הבקשה. עו"ד גראו-גלבוע התרשמה כי המבקש מבין את הדברים ומסכים להמלצה המקצועית שקיבל. המבקש אישר בשיחה שאביו הסביר לו את הדברים עוד קודם לכן.
לאחר שיחה זו, שוחחה הסניגורית פעם נוספת עם אביו של המבקש, ועדכנה אותו בפרטי השיחה עם המבקש".
בבקשה דנן נטען מנגד כי אף שהתקיימה שיחה טלפונית כאמור בין המבקש לבין באת-כוחו מטעם הסניגוריה הציבורית, הרי שבמהלך אותה שיחה לא ניתנה – על פי הבקשה – הסכמת המבקש למחיקת הבקשה לדיון נוסף.
ואולם כפי שציינתי לעיל הבקשה שלפניי אינה נתמכת בתצהיר והיא אף אינה חתומה ועל רקע זה איני סבור כי היא מצביעה על עילה המצדיקה על "החייאת ההליך" (וזאת מבלי להידרש לשאלה האם מוסמך רשם בית המשפט להורות על "החייאת" הליך שנמחק לבקשת מגישו).
יוער כי בנסיבות העניין ראיתי לתת משקל גם לסיכויי ההליך מושא בקשת המחיקה: כידוע, בקשות לדיון נוסף מתקבלות במקרים נדירים ויוצאי דופן, שבהם "[...] ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בעניין, יש [...] מקום לדיון נוסף" (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). זאת ועוד בענייננו פסק-הדין ניתן פה אחד וגם עובדה זו נושאת משקל בעת בחינת ההצדקה לקיומו של דיון נוסף (דנ"א 13/19 הביטאט בע"מ נ' Groupe CAFOM , פיסקה 6 (5.5.2019)). על רקע האמור לעיל לא ניתן לקבוע כי סיכוייה הלכאוריים של הבקשה לדיון נוסף הם גבוהים במידה המצדיקה את "החייאת" הבקשה לאחר שזו נמחקה מתוקף בקשה מפורשת שהוגשה מטעם המבקש.
הבקשה נדחית אפוא וממילא נדחית אף הבקשה למינוי סניגור פרטי במימון ציבורי. המזכירות תמציא החלטתי זו למבקש באמצעות שירות בתי הסוהר.
ניתנה
היום, כ"ח בתמוז התש"ף (20.7.2020).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם