דנ"פ 158/10 פלוני נ. מדינת ישראל

בפסק-דין מיום 22.12.2009 פסק בית המשפט העליון (מפי השופטת נאור ובהסכמת השופטים לוי ו ג'ובראן ), כי נטל ההוכחה המוטל על נאשם בעבירה של החזקת סכין שלא כדין (סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977), הטוען כי החזיק בסכין למטרה כשרה , הוא הנטל של מאזן ההסתברויות, ולא הנטל של העלאת ספק סביר (רע"פ 7484/08). המבקש סבור כי יש לקיים דיון נוסף בפסק-דין זה. לאחר שבחנתי את טענותיו נחה דעתי כי דין בקשתו להידחות. אכן, בפסק-הדין נדונה שאלה משפטית, ואכן נקבעה לגביה הלכה. ואולם לא כל הלכה שיוצאת מתחת ידיו של בית משפט זה מקימה עילה לדיון נוסף. ככלל, ההלכות נקבעות בהרכב שלושה. במקרה זה, פסק-הדין של בית המשפט העליון ניתן פה-אחד והוא מפורט ומנומק וכולל דיון בכל ההיבטים הדרושים להכרעה. בין היתר, מסתמך פסק-הדין על פסיקה קודמת ועל עיון בלשון החוק, באופי העבירה ומיקומה בחוק העונשין, בתכלית החוק ובמכלול שיקולי המדיניות. בית המשפט גם ביקש ללמוד אנלוגיה מהוראות חוק דומות שפורשו על-ידי בית המשפט. הנה כי כן, בית משפט זה הכריע לאור כל השיקולים הרלבנטיים באשר לפרשנות הראויה של הסעיף, ולא מצאתי כי מקרה זה בא בגדר המקרים המעטים והחריגים שבהם מוצדק להידרש לנושא שוב בהרכב מורחב.

לכן, הבקשה לקיים דיון נוסף נדחית.