פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"פ 2156/00 סימון ללוצאשוילי נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירות מין בקטינהערעור על גזר דין בעבירות מעשים מגונים בקטינה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעור על חומרת עונשו של מי שהורשע בארבעה מעשים מגונים בקטינה לקויה בשכלה, ועונשו של ארבע שנות מאסר, שנתיים ומחצה מהן לריצוי בפועל, נמצא שאינו חמור יתר על המידה. בית המשפט קבע כי העיכוב הבלתי מוסבר בהגשת כתב האישום הובא בחשבון בגזר הדין והקל על המערער. המערער הורה להתייצב לריצוי עונשו.

העובדות

המערער הורשע בביצוע ארבעה מעשים מגונים בקטינה לקויה בשכלה, אותה הוביל ברכב המיניבוס שלו. הוטלו עליו ארבע שנות מאסר, מתוכן שנתיים ומחצה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כתב האישום הוגש כארבעים חודשים לאחר ביצוע העבירה ללא הסבר סביר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש שהוטל על המערער, ארבע שנות מאסר, חמור יתר על המידה?
  2. 2.האם יש להתחשב בעיכוב של כארבעים חודשים בהגשת כתב האישום לאחר ביצוע העבירה?

הלכות

  1. 1

    העונש שהושת על המערער אינו חמור יתר על המידה נוכח חומרת המעשה ונסיבותיו.

    ״המעשה הוא חמור בטיבו ובנסיבותיו וחרף גילו של המערער ונסיבותיו האישיות הקשות עליהן עמד הסניגור בפירוט רב, העונש אינו חמור יתר על המידה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עיכוב בהגשת כתב האישום ללא הסבר סביר הובא בחשבון בגזר הדין ובכך הופחת העונש.

    ״שקלנו ענין זה ובאנו לכלל מסקנה שהוא כבר הובא בחשבון בגזר הדין, ואלמלא העיכוב האמור היה עונשו של המערער חמור במידה ניכרת מהעונש שהוטל עליו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעשים מגונים
  • קטינה
  • לקויה בשכלה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

2156/00

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד

השופטת ד' ביניש

כבוד

השופטת א' פרוקצ'יה

המערער

:

סימון

ללוצאשוילי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בתל-אביב-יפו

מיום 12.3.00 בת"פ 3103/97

שניתן

על ידי כבוד השופטים א' משאלי,

ש'

טימן, מ' סוקולוב

תאריך הישיבה:

כ"ז כסלו תשס"א

(24.12.2000)

בשם

המערער

:

עו"ד יוסי דיין

בשם

המשיב

ה:

עו"ד נעמי גרנות

פסק-דין

1.עקב הרשעתו בביצוע ארבעה מעשים מגונים בקטינה לקויה בשכלה אותה הוביל המערער במיניבוס שלו הושתו על המערער ארבע שנות מאסר מתוכן שנתיים ומחצה לריצוי בפועל והיתרה על תנאי; ערעור זה עבר כמה גלגולים ובסופו של דבר הוגבל - ובדין - למידת העונש.

2.המעשה הוא חמור בטיבו ובנסיבותיו וחרף גילו של המערער ונסיבותיו האישיות הקשות עליהן עמד הסניגור בפירוט רב, העונש אינו חמור יתר על המידה. הטרידה אותנו העובדה שכתב האישום נגד המערער הוגש כ40- חדש לאחר ביצוע העבירה והוא - ללא הסבר סביר; שקלנו ענין זה ובאנו לכלל מסקנה שהוא כבר הובא בחשבון בגזר הדין, ואלמלא העיכוב האמור היה עונשו של המערער חמור במידה ניכרת מהעונש שהוטל עליו.

הערעור נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 14.1.2001 עד השעה 10:00 בבוקר.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשס"א

(24.12.2000).

המשנה לנשיא ש ו

פ ט ת ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00021560.

B13

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 2156/00

הלכות

  1. 1העונש שהושת על המערער אינו חמור יתר על המידה נוכח חומרת המעשה ונסיבותיו.
  2. 2עיכוב בהגשת כתב האישום ללא הסבר סביר הובא בחשבון בגזר הדין ובכך הופחת העונש.