פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
2164/00
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המערער
:
ירון ייני
נגד
המשיב
ה:
י.א.ת.א. התייעלות בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת
בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 5.3.00 בפש"ר 398/99, שניתנה על-ידי כבוד השופט
ע' גרשון
החלטה
המשיבה פנתה לבית-המשפט המחוזי בבקשה למתן צו-כינוס ולהכרזת פשיטת-רגל, בטענה, כי העברת נכס שביצע המבקש, מהווה מעשה פשיטת-רגל (להלן - בקשת הכינוס).
בית-המשפט המחוזי בחיפה (השופט עודד גרשון) דחה את בקשת המבקש לסילוק בקשת הכינוס על הסף. בקבעו, כי בנסיבות שנוצרו הייתה המבקשת זכאית להגיש בקשת כינוס, שכן הצביעה, ולו לכאורה, על מעשה פשיטת-רגל שביצע המבקש. כן נקבע, כי התצהיר שצורף לבקשה עונה על דרישות סעיף 10 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם1980- (להלן - הפקודה). מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו, כפי שהועלו בפני בית-המשפט המחוזי.
דין הבקשה להדחות.
סעיף 6 לפקודה קובע, כי באשר עשה חייב מעשה פשיטת רגל, קמה סמכות לבית-המשפט ליתן כנגדו צו-כינוס. הן בסעיף 2 לפקודה, המגדיר מיהו חייב, והן בסעיף 5 לפקודה, המגדיר מהו מעשה פשיטת-רגל, לא נדרש, כי מבקש הכינוס יוכיח את קיום החוב על-ידי הצגת פסק-דין חלוט. ראו גם: ע"א 397/87 יורם גיל נ' בנק דיסקונט לישראל , פ"ד מד(2) 397, בע' 405-404.
מכאן שבשלב זה, לא היה על המשיבה להוכיח, על-ידי הצגת פסק-דין חלוט, כי המבקש חב לה כספים כנטען, ודי בראיות לכאורה לקיומו של חוב זה. כן מובן, כי במצב זה יתנהל הליך משפטי נוסף, בו ידון החוב. אין בעצם קיום הליך נוסף זה כדי להביא בהכרח לעיכוב ההליכים בבקשת הכינוס. עם-זאת, בנסיבות המנויות בסעיף 16 לפקודה, רשאי בית-המשפט לעכב את הדיון בבקשת הכינוס, עד לסיום ההליכים במשפט בדבר החוב.
אף בהחלטת בית-המשפט המחוזי בנוגע לתצהיר שצורף לבקשת הכינוס, לא מצאתי מקום להתערבות בית-משפט זה.
אשר-על-כן, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ו בסיון תש"ס
(29.6.00).
ש
ו פ ט ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00021640.
L02