דנ"פ 2361/99 גלי שיווק ראשון לציון בע"מ נ. רחל גורי

בפני בקשה לדחיית ערעור על הסף. המשיבה, במסגרת עבודתה בחנות למכירת נעלים של הנתבעת, נפלה ביום 2.8.96 מגלריה בגובה שלוש מטר שהיתה בחנות, ונפגעה בצורה קשה מאוד. היא נותרה משותקת בפלג גופה התחתון, מרותקת לכסא גלגלים ונקבעה לה נכות בשיעור 100%.

בבית המשפט קמא, בהסכמת הצדדים, הוחלט לפצל את הדיון, ולדון תחילה בשאלת האחריות לתאונה, ורק לאחר מכן, במידה ותקבע אחריות, בשאלת גובה הנזק.

ב11.3.99- ניתן פסק דין חלקי בפני כבוד הנשיא אפרים לחן, בבית המשפט המחוז בבאר שבע. פסק דין חלקי זה קבע כי המערערות, בעלת החנות והמבטחת של החנות באחריות מעבידים, אחראיות באופן הדדי לתאונה בה נפגעה המבקשת.

המערערות הגישו הודעת ערעור לבית המשפט העליון ובה הן מפרטות את טענותיהן לעניין חוסר אחריותן לנזק הנטען.

מכאן בקשתה של המשיבה. המבקשת טוענת כי ערעור זה הוגש בניגוד גמור לתקנות סדר הדין האזרחי ולפסיקת בית המשפט העליון. היא טוענת, כי אין ולא היתה למערערים כל זכות שבדין, להגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא בשאלת האחריות. לשיטתה, היה על המערערים להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות, כפי שנעשה בפועל.

על כן, טוענת המערערת, כי יש לדחות את הערעור על הסף.

הדין בעניין זה עם המערערת.

כלל ידוע הוא, כי על פסק דין ניתן לערער בזכות ואין צורך ברשות לכך. מאידך גיסא, על "החלטה אחרת" ניתן לערער רק לאחר קבלת רשות ערעור.

ההבחנה בין פסק דין לבין החלטה אחרת נדונה פעמים רבות, ועקרונותיה ברורים:

"היום איננו שואלים עוד מה נקבע בגוף ההחלטה, אלא השאלה היא: האם נסתיים הדיון בעניין התלוי ועומד לפני בית המשפט? החלטה המסיימת את הדיון 'וסוגרת את המשפט' היא פסק דין, שעליו יוכל בעל דין שקופח לערער, וכל החלטה שאינה מסיימת את הדיון 'מבחינה פורמלית'... היא החלטה אחרת" (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית 1995, עמוד 722, בעקבות פסקי הדין בע"א 226/91, פס"ד ט"ז 1911; פס"ד ל(1) 352)".

כאשר מדובר ב"פסק-דין חלקי" יש להחיל את אותו מבחן, היינו האם מדובר בהחלטה המסיימת את הדיון בתיק, אם לאו. אם סעד מסויים בתביעה מגיע אל פתרונו באופן מוחלט, הוא ניתן לערעור בזכות, שהרי הוא נחשב כפסק דין מלא לכל עניין ודבר. אין להסתייע בעניין זה בכותרת שניתנה בערכאה הדיונית אלא יש לבחון את תוכן הדברים לגופו של עניין (רע"א 5581/94, ימין שחר נגד סמי דוגה ואח' (לא פורסם)).

הנה כי כן, יש והחלטתו של בית המשפט המכונה "פסק-דין חלקי" למרות היותה "החלטה אחרת" (ע"א 3071/91, ג'ברין

נגד ג'ברין , פ"ד מז(3) 361).

בע"א 609/78, קו-תור נגד גלבוע , פ"ד לו(1) 239, 249 מבהיר השופט בייסקי:

"ואולם יכול כי בתביעה אחת היא על בית המשפט להכריע בשתיים או יותר עילות נפרדות, או בשני מיני סעד העומדים הנפרד, והחליט בהם, הרי לפניך פסק-דין חלקי; ואין בכך כלום כי בעניין העילה האחרת או בעניין הסעד הנוסף יהא עליו להמשיך לדון.

המבחן עדיין יהא אם באותו עניין שבו נפלה הכרעה נסגר הדיון. שלא כל בכל אותם המקרים בהם מפוצל הדיון שלא לצורך עילה נפרדת או סעד העומד בפני עצמו - אלא שהפלוגתאות שבו להכרעה משמשות רק מנגנון, כדי להכין את בירור הסעד הסופי שינתן בתובענה; כגון ההכרעה בשאלת האחריות והחבות בנזיקין, המהווה רק שלב לקראת ההכרעה מה שיעור הפיצוי לו זכאי התובע".

לענייננו, סבורני כי ההחלטה בנוגע להטלת אחריות על המערערים, אין פירושה סיום בירור העניין. שאלת הנזק קשורה מהותית להיקף האחריות ותוכנה ופתרון שאלת האחריות מהווה שלב ראשון בלבד בהליך בפני בית המשפט. הטעם בדרישת בקשת רשות ערעור הוא בכך כי ערעורים נפרדים על החלטות ביניים עלולים להביא לפיצול ולריבוי ההתדיינות ולהחלטות סותרות באותו עניין עצמו. אמנם מדובר בשלב חשוב בדיון, אך אין בו כדי סיום מלאכתו של בית המשפט (ע"א 226/65, יעקוב אליהו נגד דן אגודה שיתופית , פ"ד יט(3) בעמוד 571).

משהגעתי לכלל המסקנה כי "פסק-הדין החלקי" שבפנינו אינו מהווה פסק-דין, במובן זה שההחלטה אשר נתן בית המשפט אינה מעניקה את מלוא הסעד המבוקש, הרי שיש לקבוע כי מדובר ב"החלטה אחרת". ערעור על "החלטה אחרת" מחייבת הגשת בקשת רשות ערעור לערכאת הערעורים. לפיכך, צודקת המשיבה בטענתה, שהחלטת בית המשפט בנוגע לשאלת האחריות איננה ניתנת לערעור בלא נטילת רשות.

יש לציין כי עדיין פתוחה הדרך בפני המשיב להגיש ערעור על החלטה שלדעתו ניתנה שלא כדין, וזאת במסגרת ערעור על פסק הדין, בתום ההליך. בנדון זה קובעת תקנה 411 שכותרת "השגה על החלטות שאינן פסק-דין":

"לא ערער בעל דין על החלטה שאינה פסק דין והיא ניתנת לערעור ברשות בלבד, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין במשפט" (תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-).

כיוון שבקשת רשות ערעור לא הוגשה וחלף המועד להגשתה, יש למחוק הערעור על הסף.