החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"פ 3085/00 חיים מאור נ. קופת חולים הכללית

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות לערער לאחר שמצא כי אין עילה מספקת למתן רשות. נקבע כי אין מקום לאפשר למבקש להגיב על מסמך שהוגש לבית המשפט המחוזי לצורך שקילת בקשת הרשות. המבקש הופנה לפנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו בבקשה להקדים את הדיון בערעורו על פסק דינו של בית משפט השלום.

העובדות

המבקש הגיש בקשה לרשות לערער. המסמך שהמבקש נתבקש להגיש הוגש לבית המשפט המחוזי לצורך שקילת בקשת הרשות, ולא הותר למבקש להגיב עליו. לאחר העיון לא נמצאה עילה מספקת למתן רשות ערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאפשר למבקש להגיב על מסמך שהוגש לבית המשפט המחוזי לצורך שקילת בקשה לרשות לערער?
  2. 2.האם קיימת עילה מספקת למתן רשות ערעור?

מילות מפתח

  • בקשה לרשות לערער
  • תשובה על הבקשה
  • ערעור
  • בית משפט השלום
  • בית המשפט המחוזי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

רע"א

3085/00 - ד'

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המבקש

:

חיים

מאור

נגד

המשיב

ה :

קופת חולים הכללית

בקשת רשות ערעור על החלטות בית

המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 18.4.2000 בע"א 1384/00 שניתנה על ידי כבוד השופטים

גרוס, קובו ורובינשטיין

בשם

המבקש: בעצמו

החלטה

המסמך שהמבקש נתבקש להגיש הוא בין המסמכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי על מנת שאוכל לשקול אם לבקש תשובה על הבקשה לרשות לערער, ולפיכך אין כל מקום לאפשר למבקש להגיב עליו.

עיינתי בבקשה לרשות לערער, לרבות המסמך שהומצא ולא מצאתי שקיימת עילה מספקת לשקול לתת למבקש רשות לערער.

עם זאת רשאי המבקש לפנות לנשיא בית המשפט המחוזי או לסגנו בבקשה להקדים את הדיון בערעור שהגיש על פסק-דינו של בית משפט השלום, המוחק את תביעתו.

הבקשה לרשות לערער נדחית.

ניתנה היום, ב' בסיון התש"ס (5.6.00).

המשנה

לנשיא

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00030850.

B05

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • רעא 3085/00
  • עא 1384/00