דנ"פ 5353/21 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

מונחת לפני בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"פ 6080/20 פלוני נ' מדינת ישראל (21.07.2021), שניתן מפי כב' השופט י' אלרון , ובהסכמת הנשיאה א' חיות והשופטת ד' ברק-ארז . בפסק הדין נדחה ערעור שהגיש המבקש – שכוון, רובו ככולו, נגד ממצאי המהימנות – על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בעבירות מין רבות, ובין היתר מעשי אינוס ומעשי סדום כלפי שתי נכדותיו הקטינות.

בבקשה הנוכחית טוען המבקש כי יש לקיים דיון נוסף בפסק הדין בשל שלושה טעמים: ראשון, התבססות הכרעת הדין בבית המשפט המחוזי גם על עדות אשת המבקש, שלפי טענת האחרון מצבה הרפואי אינו מאפשר לקבל את עדותה. שני, קיומה של דעת מיעוט בבית המשפט המחוזי, שלפיה יש לזכות את המבקש בגין חלק מן העבירות שיוחסו לו. שלישי, בפסק הדין בערעור ציין השופט י' אלרון לבטים שונים שמצדיקים לקיים דיון נוסף בפסק הדין.

2.

דין הבקשה להידחות. החוק קובע כי העילות לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון הן " אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף" (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). בעניינו של המבקש לא נפסקה כל הלכה, ודאי לא חדשה, חשובה או קשה. הערעור עסק בקביעות המהימנות שנקבעו בבית המשפט המחוזי ובמסקנות שניתן להסיק מהן, תוך שימת דגש על פרטי המקרה. קיומה של דעת מיעוט ביחס לחלק מן הסוגיות בבית המשפט המחוזי אינה עילה לקיום דיון נוסף, וגם לא הערת אגב בפסק הדין לפיה המקרה מעורר לבטים. לא למותר לציין עוד שהשופטת ד' ברק-ארז קבעה בפסק דינה כי לשיטתה ההרשעה מבוססת היטב בחומר הראיות, והנשיאה א' חיות

הסכימה להערה זו. גם ביחס לעדות אשת המבקש לא נקבעה כל הלכה חדשה. כאמור, הערעור התרכז בבחינת מהימנות העדויות, תוך הסתמכות על פסיקה מושרשת היטב. לאמיתו של דבר, הבקשה היא בבחינת ערעור נוסף על ממצאי המהימנות הפרטניים שנקבעו, אך דיון נוסף אינו ערעור נוסף. תכליתו ללבן הלכות חדשות ובעלות חשיבות, ולא לבחון ב"גלגול נוסף" את יישומן של הלכות ותיקות על נסיבותיו של מקרה מסוים.

3.

הבקשה נדחית.