דנ"פ 6254/00 מנורה חב' לבטוח בע"מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

בפני בקשה לאיחוד הדיון בשני הליכים, שעניינם, לפי הנטען, אחד.

1.מכונית שהיתה בבעלותו של מר גיל כסלו נגנבה ממנו (ביום 18.5.98). המבקשת, מנורה חב' לביטוח בע"מ, שביטחה מכונית זו שילמה למר כסלו את תגמולי הביטוח. לימים נתברר כי מספר הרישוי של המכונית זוייף והיא נמכרה לחברת טרדי מיקס ישראל בע"מ (להלן: "טרדי מיקס"). בנק המזרחי המאוחד בע"מ ("הבנק") רשם שיעבודים על נכסי טרדי מיקס ובהם המכונית. המכונית נמכרה בשלב כלשהו למר שמואל שטיינברגר (להלן: "המשיב"). אלא שהבנק טען, כי השיעבוד שלו גובר. בסופו של דבר הוצאה המכונית מידיו של המשיב ונמכרה, בהחלטת בית משפט, למר משה אשוש.

2.ביום 23.4.99 הגיש המשיב תובענה בבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 9847/99) ובה תבע מן הבנק, מכונס הנכסים של טרדי מיקס ומחברת ס.ו.כ.ה. בע"מ (באמצעותה רכש את המכונית, להלן: "סוכה") את השבת הסכומים ששילם ואת נזקיו והוצאותיו. כמו כן ביקש מתן סעד הצהרתי לפיו זכותו במכונית עדיפה על השיעבוד של הבנק. במקביל הסכימו המבקשת, הבנק ומר אשוש (במסגרת הליכי הפירוק של טרדי מיקס בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו), כי המכונית תיוותר בבעלותו של מר אשוש וכי אם יתברר שלמבקשת הזכות והבעלות ברכב ישלם לה הבנק סכום מסויים. בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' סגן הנשיא י' לויט) עיגן הסכמה זו בהחלטתו מיום 26.1.00 והוסיף, כי "נשמרת זכות לצדדים לשוב ולפנות בעניין אם כתוצאה מהתדיינות עם הטוען מר שטיינברגר בבית המשפט בחיפה, יתעורר ספק לגבי זכותו של מר אשוש ברכב, כפי שהוסכם בין הצדדים לעיל."

3.המבקשת ביקשה להצטרף כתובעת נוספת להליך בחיפה. בית משפט השלום בחיפה (השופט ר' סוקול) דחה (ביום 1.8.00) בקשה זו, בקבעו, כי עניינה של המבקשת שונה מעניינו של המשיב: אין למבקשת עניין בעיסקה בין המשיב לבין סוכה וטרדי מיקס ואין למשיב עניין בנסיבות בהן הגיעה המכונית לידי טרדי מיקס - שכן כל עניינו הוא ביריבות בינו לבין הבנק.

4.המבקשת הגישה איפוא תובענה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (ת.א. 9847/99) כנגד הבנק, טרדי מיקס וחברת סוכה. בתובענה זו ביקשה כי יוצהר כי היא הבעלים במכונית - מששילמה למר כסלו את תגמולי הביטוח. כמו כן הגישה את הבקשה שבפני. בבקשה זו טוענת המבקשת, כי אם התיקים לא יאוחדו עלול להיווצר מצב בו יינתנו החלטות סותרות בבתי משפט השונים באשר לזכות הבעלות ברכב או בגין הסעדים הכספיים הנובעים מכך. הבנק וכונס הנכסים של טרדי מיקס מותירים את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט. המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, הוא טוען, כי ההחלטת בית משפט השלום מהווה "השתק פלוגתא" (כלשונו). ומשדחה בית משפט השלום את בקשת ההצטרפות של המבקשת אין מקום לכך שבית המשפט העליון ישוב ויידרש לעניין - במסגרת בקשה לאיחוד הדיון. עוד טוען המשיב, כי הבקשה הוגשה באיחור רב - למעלה משנה לאחר פתיחת ההליכים בחיפה, לאחר סיום ההליכים המקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית. לשיטתו של המשיב, יגרום הצירוף לעיכוב ולסרבול. מה גם ששני הליכים אינם "בנושא אחד" - כנדרש בתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות").

5.לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי לדחות את הבקשה. עניינה של תקנה 7 לתקנות הוא ב"תובענות בנושא אחד". דומה שאין חולק על כך שעניינן של שתי התביעות הוא במכונית אחת. אלא שהסעדים המבוקשים, כמו גם מקטעי הזמן הנבחנים במסגרת התובענות, הם שונים ונפרדים. הנסיבות בהן יצאה המכונית מחזקתו של מר כסלו (מבוטחה של המבקשת) והגיעה לחזקתה של טרדי מיקס אינן משליכות בהכרח על הנסיבות הנוגעות למערכת היחסים בין המשיב לבנק (והשוו: סעיפים 34 ו34-א לחוק המכר, התשכ"ח1968-) ואכן, המבקשת לא הצביעה על תרחיש במסגרתו יתקבלו הכרעות סותרות המשליכות זו על זו ומכחישות זו את זו. ניתן להניח, כי הואיל ומסכת הדברים הכוללת היא אחת, עשוי איחוד הדיון להביא לחיסכון מסויים בזמן השיפוטי. אולם שכרו של חיסכון זה יוצא בהפסד הנגרם עקב אופיים השונה של ההליכים ועקב השלבים השונים בהם הם מצויים. מן הטעמים הללו, הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בשכר טרחת עורכי דינו של המשיב מס' 3 בסך 3,000 ש"ח.