דנ"פ 7780/04 סיגלית חימוביץ' נ. מדינת ישראל

העותרת הורשעה בבית-המשפט המחוזי יחד עם נאשם נוסף, ברצח הנער אסף שטיירמן ז"ל. בגזר-הדין, נחלקו דעותיהם של שלושת שופטי ההרכב בנוגע לעונש שיוטל על העותרת. לנוכח חילוקי הדעות, ומכוח סעיף 80(ג)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, נגזרו על העותרת עשרים וארבע שנות מאסר בפועל. העותרת ערערה לבית-המשפט העליון כנגד חומרת העונש שהושת עליה, ואילו המדינה ערערה כנגד קולת העונש, בבקשה לגזור על העותרת מאסר עולם באופן שישווה את עונשה לזה שנגזר על שותפה לרצח. בית-המשפט העליון דחה את שני הערעורים האמורים. בפניי עתירתה של העותרת לדיון נוסף בפסק-הדין אשר דחה את ערעורה כנגד חומרת העונש (ע"פ 8546/02).

בעתירתה מעלה העותרת טענות שונות כנגד חומרת העונש שהושת עליה. בין היתר, נטען כי בית-המשפט לא נתן משקל ראוי למצבה הנפשי עובר לאירוע ולהיותה קטינה כבת 17 וחצי בעת ביצוע המעשים, לחלקה היחסי במעשי הרצח לעומת יתר המעורבים בפרשה ולעברה הנקי. עוד נטען כי העונש שהושת על העותרת מחמיר לעומת עונשים שנגזרו בעבר על קטינים שהורשעו ברצח. טענות אלה נדונו בהרחבה בע"פ 8546/02, ולא נמצא בהן ממש. בית-משפט זה שב ופסק כי דיון נוסף אינו ערעור נוסף. בבקשתה לדיון נוסף העלתה העותרת טענות בעלות אופי ערעורי בלבד, וככאלה אין בהן כדי להצדיק קיומו של דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. (ראו: דנ"פ 4103/99 אקב נ' מדינת ישראל (לא פורסם), בפיסקה 5 לפסק-דינו של הנשיא ברק; דנ"פ 1712/04 שמאי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

אשר על כן, העתירה נדחית.