דנ"פ 8682/00 אהוד אור נ. מדינת ישראל

ניתן בזאת פטור מתשלום האגרה, וזאת על יסוד מצבו הכלכלי הדל של המבקש.

לעומת זאת, אין מקום ליתן למבקש פטור מתשלום הערבון. המשיבה 1 מציינת כי המבקש טרם פרע את תשלומי ההוצאות שהוטלו עליו בגדרם של ההליכים בבית המשפט קמא. די היה בנימוק זה, כי לדחות את הבקשה של המבקש לפטור מוחלט.

זאת ועוד, סיכויי הבקשה עצמם קלושים. מדובר בסיבוב נוסף של התדיינות שיסודו בניסיונו של המבקש להחיות תביעות שנמחקו, בבית המשפט השלום, עקב אי התייצבות המבקש. החלטת המחיקה שונתה על ידי בית המשפט המחוזי, בכפוף לתשלום הוצאות בגובה של 5,000 ש"ח. המבקש לא עמד בחיוב, ופועל יוצא מכך היה שהחלטת המחיקה נותרה על מכונה. בקשת רשות ערעור של המבקש לבית המשפט העליון - נדחתה, לאחר שהמבקש לא עמד בחיובי האגרה והערבון. יוער, כי אגב הליכים אלה, צויין על ידי כב' השופט אור כי סיכויי הבקשה עצמה - קלושים.

בעבור זמן, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור נוספת לבית המשפט המחוזי, שלא היתה אלא בקשה לעיון נוסף בהחלטתו הקודמת, לבטל את החלטת המחיקה בכפוף לתשלום הוצאות. בנסיבות אלה, נדחתה הבקשה. המבקש מנסה עתה לקבל רשות ערעור על החלטה זו. אם סיכויי של הבקשה הראשונה היו קלושים, סיכוייה של בקשה זו קלושים מקל וחומר.

התוצאה היא שעל המבקש להפקיד ערבון בגובה של 7,500 ש"ח בתוך 30 יום. לא יופקד הערבון ירשם ההליך למחיקה מחוסר מעש בתום אותה תקופה, ויש לראות בהחלטה זו משום מתן הודעה על רישום ההליך למחיקה כאמור.