פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"פ
9112/01
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
המערער
:
דוד שרביט
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשה
לקיום דיון נוסף
החלטה
עתירה לקיומו של דיון נוסף בפסק-דינו של בית-המשפט העליון בע"פ 5304/01 שרביט נ' מדינת ישראל .
העותר הורשע בבית-המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט צבי סגל) בעבירות בנשק, עבירות כהוראת הסעיף 144(א) רישה וסיפה לחוק העונשין, תשל"ז1977-. עניינן של העבירות היה נשיאה והובלה, שלא-כדין, של רובה ציד ועימו 16 כדורי רובה. העותר הודה בעבירות המפורטות בכתב-האישום, ועל-פי המוסכם בהסדר טיעון ביקשה התביעה לגזור עליו שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל. בית-המשפט המחוזי גזר על המערער שלושים חודשי מאסר בפועל ועליהם שמונה עשר חודשי מאסר על-תנאי.
העותר ערער לבית-המשפט העליון וערעורו נדחה ברוב דעות של השופטים מצא ופרוקצ'יה נגד דעתו החולקת של השופט לוי. השופט לוי סבר כי נכון יהיה למתן את העונש שהוטל על העותר, ולגזור עליו שנים-עשר חודשי מאסר בפועל ושמונה עשר חודשים מאסר על-תנאי.
על הכרעת-הדין של בית-המשפט העליון בקשתו של העותר לקיומו של דיון נוסף.
כידוע, אין מקיימים דיון נוסף בפסק-דין של בית-המשפט העליון אלא אם נפסקה באותו פסק-דין הלכה; ולא בסתם הלכה מדבר הכתוב אלא בהלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית-המשפט העליון או בהלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה יש מקום לקיומו של דיון נוסף בה.
ומה הלכה נפסקה בענייננו? מוסכם כי אין המדובר אלא בעונש שנגזר על העותר, ונתקשיתי למצוא בפסק-דינו של בית-המשפט העליון הלכה כלשהי, לא-כל-שכן הלכה נעלה מסוג אותן הלכות המזכות עותר בדיון נוסף בהן. אכן, העותר תושב הר ברכה הוא, ולכאורה נדרש הוא להחזיק בנשק להגנה עצמית. ואולם בתיתו דעתו להרשעותיו הקודמות - והרשעות חמורות היו אלה - החליט בית-המשפט המחוזי לגזור עליו עונש מאסר שגזר, ובית-המשפט העליון ראה לנכון - אמנם ברוב דעות - לאשר אותו עונש.
לא מצאתי בכל אלה הלכה - לא-כל-שכן הלכה המצדיקה עריכת דיון נוסף בה - ואני מחליט לדחות את העתירה בלא שאדרש לקבל את תגובת המדינה.
היום, י"א בכסלו תשס"ב (26.11.2001).
ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור
01091120. G01
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444