פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
דנ"פ
9459/05
בפני:
כבוד המישנה לנשיא מ' חשין
העותרים:
1. מוחמד עלי
מחג'נה
2. סבאח עלי מחג'נה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
עתירה לקיומו של דיון נוסף על
פסק-דינו של בית-המשפט העליון בע"פ 4496/04 וע"א 4497/04 שניתן ביום
11.9.05 על-ידי כב' השופטים ד' ביניש, א' פרוקצ'יה וס' ג'ובראן
בשם העותרים:
עו"ד צבי אבנון
החלטה
עתירה לדיון נוסף בפסק הדין שבע"פ 4496/04, 4497 מחג'נה נ' מדינת ישראל .
2.משהרשיע בית-המשפט המחוזי את העותר 1 ( מוחמד ) בעבירות הקשורות בסמים, הכריז עליו סוחר סמים, גזר עליו עונשים שגזר, והוסיף והורה על חילוט סכום של 299,200 ש"ח אשר נתפס בהחזקתה של אחותו - העותרת 2 ( סבאח ) - המתגוררת עימו באותו בית-מגורים גם אם בקומה אחרת. העותרים התנגדו לחילוט הסכום בטוענם כי המדובר בכספה של סבאח ולא בכספו של מוחמד, אלא שבית-המשפט המחוזי דחה את טענותיהם. העותרים ערערו לבית-המשפט העליון, וערעורם נדחה לאחר שנמצא כי גירסתם אינה מתקבלת על הדעת וכי הכסף כספו של מוחמד הוא. עתה מבקשים העותרים לקיים דיון נוסף בפסק הדין. טענתם היא כי נפסקה בו בפסק-הדין הלכה חדשה המשנה סידרי עולם בדיני החילוט, ובייחוד כך במצב דברים שבו מתבקש בית-המשפט לחלט רכוש הנמצא בידי אדם שאינו עבריין הסמים.
3.קראתי את העתירה, קראתי את פסק הדין ולא נמצא לי כי בית-המשפט פסק הלכה כדבר העותרים. הכרעת בית-המשפט היתה, כי הכסף שחולט כספו של מוחמד הוא, והכרעה זו הסבה עצמה על עובדות העניין ועליהן לבדן. וכאמור בפסק הדין (מפי השופטת פרוקצ'יה ובהסכמת השופטים ביניש וג'ובראן):
... התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה ברמת הוכחה המקובלת בפלילים, והוכיחה כי הכסף שנמצא בכספת הוא רכושו של המערער, וכי הושג בהקשר לעבירות סמים. הראיות הנסיבתיות שהובאו, בהצטברותן, אינן מותירות אפשרות הגיונית אחרת. הן מצביעות על עובדת היות הכסף רכושו של המערער על דרך הסקת מסקנות שבהגיון, פרי נסיון החיים, והן גוברות על כל תיזה עובדתית חלופית ברמת הוכחה של מעבר לספק סביר ...
4.מסקנה זו שהסיק בית-המשפט מסקנה עובדתית היא לכל דבר ועניין, וכידוע אין מקום לקיים דיון נוסף במסקנות שכאלו הואיל והדיון הנוסף שומר עצמו להלכות משפטיות לבדן (סעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984). העותרים מבקשים לערער נוספות על מסקנותיו העובדתיות של בית-המשפט העליון, ומַעֲטִים הם על בקשה זו איצטלה של דיון נוסף בהלכה משפטית שנפסקה, כביכול. אלא שהדיון הנוסף אינו ערעור נוסף, ועל כן דין עתירתם להידחות.
5.העתירה נדחית.
היום, ז' בתשרי תשס"ו (10.10.2005).
המישנה לנשיא
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
05094590_G01.doc
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il