פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
המ"ן
25584-10-24
לפני:
כבוד הרשמת
מורן
יהב
המבקשת:
מיה קאהן נורטמן
נגד
המשיבה:
רשות מקרקעי ישראל
בקשה להארכת
מועד
החלטה
1.לפניי בקשה להארכת מועד להגשת עתירה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה מיום 14.7.2024 (כב' השופטים נ' סולברג, י' אלרון ו-י' וילנר) בבג"ץ 1348/24. בפסק הדין נדחתה עתירתה של המבקשת על הסף בשל שיהוי ואי-מיצוי הליכים כנדרש. הבקשה שלפניי הוגשה ביום 13.10.2024, היינו באיחור ממושך של מספר חודשים מהמועד שבו היה על המבקשת להגיש את העתירה לקיום דיון נוסף.
בבקשה נטען כי הארכה נדרשת מאחר שבא-כוח המבקשת לא היה זמין במשרדו וקיבל את פסק הדין נושא הבקשה באיחור בשל נסיבות אישיות. המשיבה לא הגיבה לבקשה.
2.לאחר העיון בטענות בא-כוח המבקשת, דין הבקשה להידחות.
כבר נקבע בפסיקה כי בבקשות להארכת מועד לשם הגשת עתירה לקיום דיון נוסף, המבקש ארכה נדרש להראות טעם מיוחד, וכי בשל אופיו של הליך הדיון הנוסף - בבחינת בקשות מסוג זה יש לנקוט "גישה קפדנית ומצומצמת" (למשל, ערג"ץ 7979/21 פלונית נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים (23.11.2021)).
3.במקרה דנן, בא-כוח המבקשת העלה טענות כלליות בלבד, ללא אסמכתאות, פירוט או ביסוס בנוגע לאותן נסיבות אישיות שמנעו ממנו להגיש את העתירה לדיון נוסף במועד. כמו כן, לא צוין מתי בא-כוח המבקשת קיבל את פסק הדין קמא, ולא הובהר מדוע לא יכול היה עורך דין אחר ממשרדו להגיש את בקשת הארכה במועד הנדרש. יתרה מכך, עתירתה של המבקשת נדחתה על הסף, הן מחמת שיהוי הן בשל אי-מיצוי הליכים. במצב דברים זה, נראה כי גם סיכויי ההליך אינם תומכים בקבלת הבקשה, וזאת בשים לב לאמות המידה הקבועות בדין לקיום דיון נוסף.
על רקע האמור, ובשים לב למשך האיחור בהגשת הבקשה (מעל חודשיים מהמועד האחרון להגשת העתירה לקיום דיון נוסף בערעור), לא מצאתי להיעתר לבקשה, והיא נדחית בזאת.
ניתנה היום, כ"ו
כסלו תשפ"ה (27 דצמבר 2024).
מורן יהב, שופטת
רשמת