הש"א 2583/22יוסף איובי נ. בית המשפט המחוזי ירושלים

לפניי השגה על החלטת מזכיר משפטי שלא לקבל מסמך למרשם. מדובר במסמך אשר מתיימר להיות ערעור על החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט א' פרקש מיום 11.4.2022 בתיק 5939-04-22, שבה נכתב כי מכתבו של נשיא בתי משפט השלום בירושלים, כב' השופט ש' הרבסט , אינו מהווה החלטה שיפוטית.

הנימוק הראשון להשגה הוא שהתקנות אשר אותן ציין המזכיר המשפטי בהודעתו שלא לקבל את המסמך למרשם, אינן ישימות על המקרה דנן מפני שהערעור בהליך זה אינו על תביעה. אין לקבל טענה זו. נדמה כי המשיג מבקש לאחוז את המקל משני קצותיו – מצד אחד להגיש ערעור אזרחי (ואף כתוב במסמך כי "הערעור מוגש בהתאם להוראת תקנות סדר דין אזרחי") ומצד שני לטעון כי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 לא חלות עליו. יצוין גם כי המשיג לא צירף את ההיסטוריה של התיק, ולכן לא ניתן לעמוד על טענתו בדבר אופי ההליך.

הנימוק השני להשגה הוא שההליך נופל בגדר העניינים הפטורים מתשלום אגרה (במסמך שלא קובל לרישום המערער הפנה לתקנה 20(19)). המשיג הפנה גם למכתבו שבו טען כי לפי התקנה האמורה לא תשולם אגרה בעד הפעולות שבמסגרת מינהל בית המשפט. תקנה 20(19) (תקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 עוסקת ב:"כל דרישה או פעולה להזמנת בעל דין או עדים או מסירת כתבי בי-דין וכיוצא באלה במסגרת מינהל בית המשפט בקשר להליך ששולמה אגרה בעת הבאתו, או שהיו פטורים ממנה" מטיבה תקנה זו לא חלה.

לא מצאתי ביתר הטענות כדי להצדיק התערבות בהחלטת המזכיר המשפטי, שפירטה את הנימוקים לדחיית הערעור מן המרשם, תוך הפניה לתקנות הרלוונטיות, ותוך מתן אפשרות לתקן את ההודעה.

בנסיבות אלה, הערעור נדחה.