מ"ח 11449/03 שלום סוסנה נ. היועמ"ש

זו בקשה חמישית לקיומו של משפט חוזר המוגשת על ידי המבקש, בקשר עם הרשעתו בת.פ. 1731/92 של בית משפט השלום בנתניה.

תקנה 8 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1957 קובעת:

"סירב נשיא בית המשפט העליון להורות על משפט חוזר, לא תוגש בקשה נוספת או אחרת בשל עילה ששימשה יסוד לבקשה שסירבו לה".

לאחר שעיינתי בבקשה הנוכחית ונספחיה, מסקנתי היא אחת – המבקש שב ומעלה סוגיות אשר כבר נקבע בעבר על ידי בית משפט זה, כי הן אינן מהוות עילה לקיומו של משפט חוזר. בדרך דומה נהג המבקש גם בבקשה קודמת שהגיש, ואותה דחיתי ביום כ"א בחשון תשס"ג (28.10.2002). באותה החלטה אמרתי את אלה:

"הדרך בה נהג המבקש הפעם כרוכה בשימוש לרעה בהליכי בית המשפט, הואיל וההליך בו נקט ואשר חייב התייחסות מעמיקה של המשיב, היה הליך-סרק. שקלתי בכובד ראש את בקשת המשיב לחייב את המבקש לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה, אך לבסוף החלטתי להימנע מכך לנוכח התגובה העונשית לה זכה המבקש במשפטו, ומתוך תקווה כי הגשתם של הליכי סרק מסוג זה, לא תישנה".

לדאבוני, נראה כי המבקש לא הפנים את המסר של אותה החלטה, ולפיכך אני מורה כדלקמן:

א.הבקשה הנוכחית לקיומו של משפט חוזר נדחית מכוח מצוותה של תקנה 8 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1975.

ב.המבקש ישלם לאוצר המדינה הוצאות בסכום של 7,500 ₪.