מ"ח 2431/07 סעיד אולעוד נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את המבקש בעבירת רצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נקבע, כי בהיותו כלוא בבית-הסוהר איילון בגין עבירת רצח אחרת אותה ביצע, הוא דקר אסיר והרגו. המבקש ערער לפני בית המשפט העליון על הרשעתו, אולם לפני שנשמעו טיעוניו, הגיעו הצדדים להסדר לפיו הוא יודה ויורשע בעבירת הריגה, ויושת עליו עונש של 20 שנות מאסר, מתוכן ישא ב-15 שנים במצטבר לעונש בו נשא. בית-המשפט אימץ הסדר זה בפסק דינו.

2.

עתה עותר המבקש לקיים משפט חוזר בעניינו. בבקשתו, אותה הגיש בעצמו לאחר שהסנגוריה הציבורית לא ראתה לקבל על עצמה לייצוגו, נטען, כי המבקש אכן גרם למותו של המנוח, אולם עשה זאת מתוך הגנה עצמית, הואיל והאחרון ביקש לדקור אותו. לגרסתו, הוא ישן בתאו, כשלפתע קראו לו מספר סוהרים, וכשהקיץ ראה את המנוח ניצב מעליו כשסכין שלופה בידו. לטענתו, ביקשו הסוהרים בקריאותיהם להזהיר אותו מפני הסכנה שנשקפה לו כדי להציל את חייו. גרסה זו, אשר זכרה לא בא בטיעוניו של המבקש בפני הערכאות הקודמות שדנו בעניינו, נכבשה – כך על פי הטענה – מאחר והמבקש חשש מנקמת דם מצד אחיו של המנוח. כיום, אותו אח נושא ב-15 מאסרי עולם, ועל כן המבקש אינו חושש עוד מפניו.

3.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה, ולא נמצאה לי עילה מבין אלו המנויות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להורות על קיומו של משפט חוזר. הליך זה הנו יוצא-דופן, באשר ניתנת בו זכות הבכורה לשאיפה לחקר האמת ועשיית הצדק תוך העדפתה על-פני האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ( מ"ח 7929/96 כוזלי נ' מדינת ישראל ,

פ"ד נג(1) 529

(1999)). איזונם של שני אינטרסים נוגדים אלה, מחייב כי לא יתקיים משפט חוזר רק משום שנאשם מתקשה להשלים עם הרשעתו, אלא מקום בו קיים חשש ממשי כי נגרם לו עיוות-דין. בבקשה דנן, לא הציג המבקש ולו בדל של ראיה התומכת בגרסתו החדשה. יתרה מכך, גרסה זו אינה מתיישבת עם התשתית הראייתית שהונחה בפני ערכאות קמא. כך למשל, העידו סוהרים שונים כי כלל לא נכחו באירוע התקיפה, אלא הבחינו במנוח רק בשלב מאוחר יותר. זאת ועוד, ברי כי אם היה ממש בחשש מפני אותה נקמת דם לה טוען המבקש עתה, היה נמנע כליל מלהודות בעובדות המפלילות שיוחסו לו, שהרי גם באלו בהן היה די כדי לעורר את זעמם של קרובי משפחתו של הקורבן. משלא עשה כן, שוב אין מנוס מן המסקנה כי בקשתו לקיומו של משפט חוזר נעדרת תשתית עובדתית ומשפטית, ומכאן החלטתי לדחותה.