מ"ח 2785/97 נגר עדי נ. מדינת ישראל

בפני בקשה למשפט חוזר. עיינתי בבקשה ובחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. נחה דעתי - מהטעמים עליהם עמד היועץ המשפטי לממשלה - כי אין עילה לקיומו של משפט חוזר. בצדק ציין היועץ המשפטי לממשלה כי:

"מעיון בכתבי האישום עולה כי התביעה לא טענה כי הדירות אינן של המבקש, אלא שמעשה הרמייה בא לידי ביטוי בגביית ההלוואות על ידי המבקש, בהחתמת ה'קונים' על חוזים פיקטיביים ועל יפויי-כוח תוך כדי גניבת דעתם וניצול היות רובם אנאלפביתים, ואי יידועם של ה'קונים' כי הדירות אותן הם קונים מיועדות להריסה, או שאין בידי המבקש לקיים את התחייבויותיו על פי החוזה, או שאין אלו הדירות אותן הראה להם המבקש, או כי הדירה כבר נמכרה לקונה אחר וכיוצא באלו עבירות המפורטות בכתבי האישום.

לא הועלתה כל טענה לפיה הדירות אינן בבעלותו של המבקש, להפך, רבים מסעיפי כתב האישום מעלים את העובדה כי המבקש השתמש בבעלותו, וזאת בכדי לבצע את מעשי הרמייה.

עיון בפסקי דינם של בתי המשפט בעניין הקודם, אשר את עונשו ריצה, והעניין הנוכחי, אשר את העונש בגינו הוא מרצה, מעלה כי אף בתי המשפט היו מודעים לכך שהדירות נרכשו על ידי המבקש".

הבקשה נדחית.