פרטי ההליך
בית המשפט העליון
מ"ח 97 /
3283
בפני:
כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
המבקש
:
פלוני
נגד
המשיב
:
מדינת
ישראל
בקשה
למשפט חוזר של ת.פ. 82/91
בבית
המשפט המחוזי בחיפה
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבה: היועץ המשפטי לממשלה
החלטה
1.בשנת 1993 הורשע המבקש בעשיית מעשים מגונים והתעללות נפשית ומינית במתלוננת, שהיא בתו ובאינוסה ונדון לשתים-עשרה שנות מאסר. ביום 26.2.95 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של המבקש על הרשעתו ועל חומרת עונשו. ביום 27.8.95 דחיתי את בקשתו של המבקש למשפט חוזר מן הטעם שלא נתקיים אחד המקרים המצדיק קיומו של משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984- (להלן - החוק), לפי ניסוחו דאז. ביום 16.2.97 עתר המבקש שוב למשפט חוזר ולאחר מכן הוא צרף את צילומי הראיות שעליהן נתבססה הבקשה. בשולי הבקשה הוא עתר שימונה לו עורך דין. נוכח תיקונו של סעיף 31 בשנת תשנ"ו בין השאר, על ידי הוספת העילה המפורטת בפסקה (4) לא היתה קיימת מניעה דיונית להגשת בקשה חוזרת בענין זה. אין ספק בדבר שרשאי אני לשקול אם יש בראיות הנוספות כדי לשנות את התוצאה המרשיעה.
היועץ המשפטי לממשלה הגיש חוות דעת בה הוא מתנגד למשפט חוזר ומבקש לדחות את הבקשה.
2.המסמכים עליהם מבוססת הבקשה הם צילומי מכתבים שהבת כתבה אל אביה ואל פרקליטו, לאחר הרשעתו של המבקש ולפני מתן פסק הדין בערעור, בהם מפרטת היא את חרטתה על האשמתו על ידיה לשוא ומבקשת שיזכוהו בדינו. עוד טוען המערער שהמוצג ת/ 9, המעיד שהמתלוננת אינה בתולה, זוייף על ידי המשטרה. אשר למסמכים האמורים, שנכתבו על ידי הבת, לא זו בלבד שהם נכתבו לפני בירור הערעור אלא לגופם אין בהם כל חידוש ואין בהם כדי לשנות את התוצאה. בית המשפט המחוזי ציין בפסק דינו כי המתלוננת חזרה בה חדשות לבקרים מגירסאותיה המפלילות כדי לגונן על אביה, אך תוך ניתוח מדוקדק של הראיות הגיע לכלל מסקנה שיש באמרותיה, עליהן סמך, כדי לסבך את המבקש בביצוע המעשים שעליהם הורשע. בית המשפט העליון לא מצא לנכון להתערב במסקנה זו.
3.לענין המסמך ת/ 9, לא זו בלבד שלא הוכח שהמסמך זוייף, כאמור בסעיף 31(א)(1) לחוק, אלא שלגופו של הענין המסמך לא נתקבל על ידי בית המשפט המחוזי כמשקף את המציאות, נהפוך הוא: נקבע שהמתלוננת היתה בתולה, ועם זאת נפסק שהמבקש בצע את המעשים בהם הואשם ובית המשפט העליון לא מצא לנכון להתערב בממצאיו ובהנמקותיו גם לענין זה.
4.נמצא שהמבקש לא הניח את דעתי כי נתעורר חשש של ממש כי בהרשעתו נגרם למבקש עיוות דין וגם הפעם אין הבקשה מצדיקה קיומו של משפט חוזר. ממילא לא ראיתי הצדקה למינוי סניגור למבקש, כאמור בסעיף 15(ה) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982.
הבקשה למשפט חוזר נדחית.
ניתן היום יז בסיון תשנ"ז (22.6.97).
המשנה לנשיא
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97032830.
B02