מ"ח 48764-09-24 מ"ח 48764-09-24

בקשה לקיום משפט חוזר לפי סעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 בעניינו של המבקש, אשר הורשע בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

1.את פירוט מעשיו של המבקש ניתן למצוא בפסק הדין של בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופטת א' אורן) בת"פ 31682-10-19 מדינת ישראל נ' קורף (14.7.2020).

בתמצית, כפי שנקבע בפסק הדין, ביום 21.6.2018 איים המבקש לפגוע בשכנו במטרה להפחידו או להקניטו. המבקש כפר במיוחס לו, אולם הורשע בעבירת איומים לאחר דיון הוכחות ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות להימנע מביצוע עבירת איומים נוספת למשך שנתיים, שאם יפר את התחייבותו ישלם 1,000 ש"ח. ביום 30.8.2020 הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אולם ביום 10.11.2020 חזר בו מערעורו.

2.מכאן הבקשה שלפניי. המבקש, המייצג את עצמו, מתייחס לעובדות שלא הוצגו בפני בית משפט קמא, וטוען בקצרה כי בית משפט קמא פירש בצורה שגויה את דבריה של אחת העדות. לשיטתו, יש בדברים אלו כדי להשפיע על תוצאות המשפט.

3.דין הבקשה להידחות. הבקשה "משתרעת" על פני שמונה שורות והטענה המועלית בה נותרה בלתי-מבוארת. כמובן שאין היא עומדת בנטל הכבד, המוטל על המבקש לקיים משפט חוזר בשל ראייה חדשה (מ"ח 34826-08-24 עבאדי נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו, פסקה 3 והאסמכתאות שם (19.8.2024)). גם ביחס לפירוש שנתן בית משפט קמא לתוכנה של עדות, הרי שטענות המבקש הן טענות ערעוריות, שמקומן בערכאה הדיונית או בערכאת הערעור (בה, כזכור, חזר בו המבקש מערעורו). ככאלה, הן אינן מקימות עילה למשפט חוזר (מ"ח 4329/24 שפי – תעשיות אופטיקה בע"מ נ' עיריית חיפה, פסקה 3 והאסמכתאות שם (30.5.2024)).

4.אשר על כן, הבקשה נדחית.