מ"ח 5838/05 משה יערי נ. היועץ המשפטי לממשלה

1.בית-משפט השלום בכפר-סבא הרשיע את המבקש בעבירות של איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והפרת הוראה חוקית, לאחר שנמצא כי על רקע סכסוך בינו לבין רעייתו, הוא איים כי ייטול ממנה את ילדיהם המשותפים, הסתגר בביתם ולא הניח לה ולשוטרים להיכנס למקום, ותוך כדי כך גם הפר צו הרחקה מן הבית. למבקש נגזרו חמישה חודשי מאסר על-תנאי שלא יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע, והוא נדרש לערוב לכך בהתחייבות כספית. מערעורו, שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, חזר בו המבקש בהמלצתו של בית-המשפט.

2.כעת עותר המבקש, שאינו מיוצג, כי אורה על עריכת משפט חוזר בענינו. בפיו שלוש טענות: האחת, כי מתרשומת שמצא בחומר החקירה עולה כי הוחלט, כביכול, לסגור את התיק נגדו, וחרף כך הוא הועמד לדין; השנייה, כי בניגוד לממצאיה של הערכאה הדיונית, הרי במהלך האירוע המיוחס לו, שארך דקות ספורות בלבד, נהג המבקש באחריות ולא איים על איש; ושלישית, כי שוטר שנכח באירוע לא הוזמן כלל להעיד, ובכך נפגעה הגנתו של המבקש ואף קם יסוד לסברה, כי נמסרו בענינו עדויות שקר.

3.היועץ המשפטי לממשלה, בתשובתו לבקשה, מסביר כי שני תיקים שנפתחו כנגד המבקש אכן נסגרו מחוסר ראיות, ואולם תיק נוסף נותר תלוי ועומד, והוא ששימש בסיס להרשעה. עוד מפנה היועץ המשפטי להכרעת-דינו של בית-משפט השלום, בה אומצה גרסתה של הרעיה-המתלוננת לפיה המבקש אכן איים עליה, ונקבע, כי יש יסוד להרשעה אף בהיעדר עדותו של אחד השוטרים שנכח בשעת המעשה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, הגעתי לכלל דעה כי יש לדחותה, שכן אין היא מקימה כל עילה לקיומו של משפט חוזר, כנדרש בסעיף 31(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. ההליך של משפט חוזר לא נועד לשמש הזדמנות לקיומו של ערעור שני, אלא לאפשר תיקונו של פגם שורשי אשר יש חשש כי נפל בהכרעת-הדין המקורית, עד שהביא להרשעתו של אדם חף-מפשע. זה אינו המצב בעניינו של המבקש, אשר השגותיו כנגד הרשעתו הן "השגות ערעור" מובהקות, ואותן הוא הביא בהרחבה בפני בית המשפט המחוזי. דא עקא, המבקש עצמו החליט לחזור בו מן הערעור בעקבות המלצת בית המשפט, המלצה שככל הנראה באה לנוכח העובדה כי הערעור הופנה כנגד ממצאי עובדה ומהימנות, בהם אין ערכאת הערעור נוהגת, מכוח מצוותה של ההלכה הפסוקה, להתערב. העולה מכך הוא, שאת אשר החמיץ המבקש במסגרת הליך הערעור, הוא מבקש עתה להשלים בדרך של קיומו של משפט חוזר, וסעד מסוג זה אין בידי להושיט לו.

על יסוד האמור, לא נותר לי אלא לדחות את הבקשה, וכך אני עושה.