פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
מ"ח 6805/05
- א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשים:
1. דוד שפר
2. פנינה פולט שפר
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לקיום משפט חוזר
ובקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה
בשם המבקשים: עו"ד אריאל
יונגר, עו"ד רונן בן משה
החלטה
זוהי בקשה לקיומו של משפט חוזר.
המבקשים הועמדו לדין בפני בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב, בטענה כי סגרו חלל פתוח בתוך דירתם מבלי שהקדימו וקיבלו היתר בניה מרשויות התכנון. בתאריך 6.10.2000 התייצבו הצדדים בפני הערכאה הראשונה והציגו הסדר טיעון אותו ביקשו מבית המשפט לאמץ. מכוח אותו הסדר הודו המבקשים בעובדות המפלילות אשר יוחסו להם, ובעקבות כך הורשעו ולכל אחד מהם נגזר קנס בסך 2500 ₪, והם חויבו לשלם אגרת בנייה בסך 1245 ש"ח. כמו כן נצטוו המבקשים "להרוס את המבנה נשוא כתב האישום בתוך 18 חודשים ... אלא אם יתקבל היתר בניה..." (בלשון גזר הדין).
נטען, כי המבקשים עשו מאמצים רבים לקבלת ההיתר, אולם הדבר טרם נסתייע. בחודש מאי 2005 פנו המבקשים לבית המשפט לעניינים מקומיים ועתרו להאריך את המועד אשר נקבע לביצועו של צו ההריסה. בקשה זו הועברה לשופטת אחרת, על-פי החלטת השופט שטיפל בעניינם למן ראשית הדברים (א' ספיר), ונתן את גזר הדין האמור משנת 2002. בהחלטה ציין השופט כי "לאור היכרותי עם אחד המעורבים בתיק אני פוסל את עצמי מלהמשיך לדון בתיק. יש להעביר התיק לכב' סגנית הנשיא... אני מעכב ביצוע הצו ב-15 יום כדי שהתיק יועבר לשופט אחר". התיק הועבר לשופטת גזית שהחליטה כך: "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, והואיל וגזר הדין ניתן ביום 6.10.02, ובתיק ניתנו דחיות רבות, אין מקום למתן ארכה נוספת והבקשה נדחית".
המבקשים טוענים כי נגרם להם עיוות דין המצדיק את קיומו של משפט חוזר, והטעם לכך הוא ששופט בית המשפט לעניינים מקומיים החליט לפסול את עצמו לאחר שנתן את פסק הדין.
זוהי בקשת סרק שאינה נסמכת על עילה כלשהי מאלו הקבועות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לקיומו של משפט חוזר. הטענה בדבר עיוות דין, ככל שהיא מתייחסת לפסק הדין שניתן בשנת 2002 בעניינם, אינה יכולה לעמוד למבקשים, באשר הרשעתם התבססה על הודאתם
בעובדותיו של כתב האישום, הודאה שניתנה בגדרו של הסדר טיעון, אותו אימץ בית המשפט לעניינים מקומיים כלשונו. לחלופין, אם הכוונה בטענה בדבר עיוות דין לכך שהבקשה האחרונה לדחיית ביצוע צו ההריסה הועברה לטיפולה של שופטת אחרת, גם מטענה זו לא יוכלו המבקשים להיוושע, באשר אין להם זכות קנויה שגם לאחר שניתן בעניינם פסק דין, ימשיך אותו שופט לדון בבקשות המוגשות מספר שנים מאוחר יותר.
הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של צו ההריסה.
ניתנה היום, י' בתמוז תשס"ה
(17.7.2005).
ש ו פ ט