פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
מ"ח 6884/17
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למשפט חוזר
המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד תמר בורנשטיין
בשם הסניגוריה הציבורית:
עו"ד נועה מישור
החלטה
1.
עם פתיחת משפטו של המבקש, שהואשם, בין היתר, בביצוע עבירות מין ותקיפה, הצהיר בא-כוחו כי איננו מצליח לתקשר עמו באופן אפקטיבי, ובהתאם להודעת בא-כוח המשיבה, אשר נסמכה על חוות-דעת פסיכיאטרית – בית המשפט השלום הנכבד באשקלון הורה על אשפוזו של המבקש בבית חולים פסיכיאטרי, בהתאם להוראות סעיף 15(א) ל חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן: חוק טיפול בחולי נפש ), לאחר שמצא כי המבקש איננו כשיר לעמוד לדין (ראו: ת"פ 28322-12-13, החלטת כב' השופט א' מאושר מתאריך 15.12.2013).
2.
על החלטתו הנ"ל של בית משפט השלום הנכבד הגיש המבקש את הבקשה שלפניי. בגדרה של הבקשה עתר המבקש לעריכתו של משפט חוזר בעניינו, נוכח קיומם של "שקרים בוטים" מצד כמה מעדי התביעה (ששמם מצוין בכתב האישום, ושהודעותיהם במשטרה כלולות בחומר הראיות), וכן העלה טענות שונות כנגד בית המשפט וכנגד הסניגור מטעם הסנגוריה הציבורית, שייצג אותו בהליך האמור.
3.
המשיבה, בתגובה לבקשה – הודיעה לבית המשפט כי לאחר עיון בכתב הבקשה, היא מתקשה להבין מה הם הנימוקים המבססים, לעמדת המבקש, את בקשתו למשפט חוזר, ונוכח זאת היא מתקשה להשיב לטענותיו.
4.
בהתאם להודעת המשיבה הנ"ל – הוריתי למבקש לפנות לסניגוריה הציבורית לצורך בחינת האפשרות שתייצג אותו בהליך זה.
5.
בתגובה הודיע המבקש בתאריך 16.01.2019 כי הוא איננו מעוניין לערב את הסניגוריה הציבורית בהליך, וכי הוא מבקש שאתן את החלטתי על בסיס כתב הבקשה למשפט חוזר בלבד. בהודעה מעדכנת מטעם הסניגוריה הציבורית צוין כי נעשו על-ידה לאורך תקופה מאמצים רבים לבדיקת עניינו של המבקש וליצירת קשר עמו, אולם נוכח סירובו של המבקש לשתף עמה פעולה – עמדת הסנגוריה היא שאין למנות למבקש סניגור ציבורי.
6.
למקרא כתב הבקשה למשפט חוזר, ניכר כי הטענות המפורטות בה אכן נטענות בחוסר סדר, בצורה מעורפלת ובאופן שמקשה לזקק את הטיעון המשפטי מתוך מכלול השגותיו של המבקש. במצב דברים זה, דעתי דומה לעמדת המשיבה, כי קיים קושי של ממש להבין מהן העילות בגינן סבור המבקש שיש להורות על עריכת משפט חוזר בעניינו, וזאת בייחוד בשים לב לעובדה כי בהתאם לדין שנהג בעת שניתנה ההחלטה בעניינו (עם פתיחת משפטו) – ההחלטה הנ"ל לא הושתתה על חומר הראיות שבתיק, אלא על חוות-דעת פסיכיאטרית לגבי מסוגלותו לעמוד לדין (השוו ודוקו לסעיף 15(א1) ל חוק טיפול בחולי נפש, שנחקק לאחר מתן ההחלטה בעניינו של המבקש).
7.
במצב העניינים הנ"ל סבורני כי לא ניתן לברר את טענות המבקש לגופן, ועל כן דין הבקשה להימחק. מסקנתי זו איננה שוללת, כמובן, את זכותו של המבקש להגיש בעתיד בקשה חדשה למשפט חוזר ברורה וסדורה, דבר דבור על אפניו.
8.
אשר על כן – הבקשה שבפני נדחית .
ניתנה
היום, ג' בטבת התש"ף (31.12.2019).
המשנה לנשיאה