פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
מ"ח 7343/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
ירונה מרנין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למשפט חוזר
בשם המבקש: עו"ד אורון
שורץ
החלטה
1.המבקשת נמצאה, על פי הודאתה ובגדרו של הסדר-טיעון, כמי שביצעה עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. עם זאת, נמנע בית-משפט השלום מלהרשיעה וחייבה לבצע שירות לתועלת הציבור. הצדדים לא ערערו על פסק-הדין והוא הפך חלוט.
2.עתה עותרת המבקשת להורות על קיומו של משפט חוזר. את בקשתה היא תומכת בעילה הקבועה בסעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היינו, כי בהרשעתה נגרם לה עיוות דין. לטענתה, עובדותיו של כתב האישום בהן הודתה אינן מתארות את השתלשלות העניינים במלואה, ותמונה ממצה של האירועים מראה, כך על-פי גרסתה, כי לא נעברה עבירה כלשהי, הואיל ומעשיה נעשו שלא אגב מילוי תפקידה, אלא בתום יחסי העבודה שבינה לבין מעסיקתה.
3.כידוע, ההליך של משפט חוזר נועד לאזן בין שני אינטרסים: מן העבר האחד, עשיית צדק וחשיפת האמת, ומן העבר השני סופיות הדיון. משכך, אין מורים על קיומו של משפט חוזר כעניין שבשגרה, אלא מקום שהוכחה אחת העילות הקבועות בסעיף 31(א) לחוק בתי המשפט (השוו: מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 529, 559 (1999); מ"ח 7558/97 בן-ארי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1)433, 444 (1999)).
לאחר שבחנתי את הבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי המבקשת לא עמדה בנטל להוכיח כי קמה בעניינה עילה לקיומו של משפט חוזר. היא התייצבה בפני בית משפט השלום כאשר כל העובדות הרלבנטיות לעניין האישום נהירות לה. יתר על כן, היא התייצבה לאותו הליך מלווה ביודע משפט, ולא הועלתה בבקשה שבפני טענה בדבר כשל בייצוג. בנסיבות אלו נודע להודאת המבקשת בעובדות משקל רב, הואיל ומתוך בחירה היא נמנעה מלבקש מהערכאה השיפוטית להכריע בשאלה אם העובדות שיוחסו לה מקימות עבירה כלשהי. לא זו אף זו, בפני המבקשת עמדו דרכי פעולה אפשריות נוספות – פנייה לבית משפט השלום בבקשה לחזור בה מהודייתה, מכוח סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, או הגשתו של ערעור לבית המשפט המחוזי. מטעמים השמורים עמה בחרה המבקשת שלא לנקוט באותם הליכים, ובמשך למעלה משנתיים ישבה באפס מעשה. בנסיבות אלו, בעובדה שנמצא כיום מי שסבור כי המבקשת עשתה מקח טעות, וכי עומדות לה טענות הגנה טובות כנגד האישום, אין כדי להוות עילה לקיומו של משפט חוזר. אדרבא, סבורני כי זהו מקרה מובהק בו יש להעדיף את העיקרון בדבר סופיות הדיון על פני כל שיקול אחר.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ב בשבט התשס"ח (29.01.08).
ש ו פ ט