מ"ח 8232/21יוסף חן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשתו השלישית של המבקש להורות בעניינו על קיום משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. כבר בפתח הדברים אציין כי בקשתו הראשונה של המבקש למשפט חוזר הוגשה ימים בודדים לאחר שניתן פסק הדין בערעורו בבית משפט זה, ובקשה זו נדחתה ביום 17.11.2021 (מ"ח 7550/21 חן נ' מדינת ישראל (17.11.2021); להלן: ההחלטה בבקשה הראשונה ). לאחר 5 ימים דחיתי גם בקשה שהגיש המבקש לעיון חוזר בהחלטה זו. יממה לאחר מכן הגיש המבקש בקשה נוספת למשפט חוזר, שנדחתה ביום 28.11.2021 (מ"ח 8038/21 חן נ' מדינת ישראל (28.11.201)). ביום 1.12.2021 הוגשה הבקשה שלפניי. מדובר אפוא בבקשה שלישית למשפט חוזר שהוגשה בפרק זמן של כחודש ימים ממתן פסק הדין בערעור בעניינו.

2.

לא מצאתי לשוב ולפרט את העובדות הרלוונטיות לענייננו (ראו בהקשר זה ההחלטה בבקשה הראשונה, פסקה 1), ואציין רק שבבקשתו הנוכחית טוען המבקש שהרשעתו נשענה על מסמך מזויף (וזאת מטעמים שמפורטים בתמצית בבקשה), וכי מכירת הדירה נעשתה באישורו של המנהל המיוחד. אני סבור כי גם דינה של בקשתו זו – להידחות.

אין די באמירה בעלמא כי ראיה פלונית היא "שקרית" או "מזויפת" כדי להקים עילה למשפט חוזר (מ"ח 5760/09 ליסר נ' מדינת ישראל , פסקה 17

(24.11.2009)). ודוקו: המסמך שנטען שהוא מזויף הוא למעשה מסמך שנכתב על ידי המבקש והוצג בבית המשפט המחוזי. לו סבר המבקש כי מדובר במסמך מזויף, יכול היה להעלות טענה זו כבר בבית המשפט המחוזי ואף בערעורו לבית משפט זה (ולמצער, בבקשתו הראשונה למשפט חוזר). בהקשר זה אציין כי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט (סדרי דין במשפט חוזר), התשי"ז-1957 קובעת שבקשה למשפט חוזר "תוגש תוך תשעים יום מן היום אשר בו נודע למבקש על קיום אחת העילות". המבקש לא מבהיר בבקשתו מדוע טענה זו מועלית רק עתה. לכך אוסיף כי כפי שציינתי בהחלטה בבקשה הראשונה, הרשעת המבקש נשענה, בין היתר, על עדויות עדי התביעה, שבהם נתן בית המשפט המחוזי אמון מלא. משכך, איני סבור כי המבקש הצביע על התקיימות עילה למתן משפט חוזר (מ"ח 1830/19 באשה נ' מדינת ישראל , פסקה 12

(10.12.2020)).

3.

נראה כי המבקש לא משלים עם הרשעתו, אך בכך – כפי שכבר נפסק לא אחת – אין כדי להקים עילה למשפט חוזר. המשפט החוזר לא נועד להיות כלי קיבולת שבמסגרתו יוכל נאשם לשוב ולהתעמת עם ממצאים עובדתיים ואחרים שנקבעו לחובתו (ראו למשל: מ"ח 6844/16 נחום נ' מדינת ישראל , פסקה טז (19.3.2017); מ"ח 10262/09 פרי נ' מדינת ישראל , פסקה 43 (2.11.2010)).

4.

שקלתי אם בנסיבות שתוארו לעיל יש לעשות צו להוצאות לטובת אוצר המדינה, אך לפנים משורת הדין, לא אעשה צו כאמור זו הפעם (לפסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה בהליך של בקשה לקיום משפט חוזר, ראו למשל: מ"ח 9264/18 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (31.12.2019); מ"ח 4804/09 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (17.9.2009)).

הבקשה נדחית אפוא.