מ"ח 8376/09 רולן יודוב נ. מדינת ישראל

המבקש ירה מנשקו האישי במהלך שירות החובה שלו בקצין צה"ל והרגו. המבקש הורשע בבית הדין הצבאי מחוז שיפוט צפון בעבירות רצח וניסיון לגניבת רכב, והושת עליו עונש מאסר עולם. בית הדין הצבאי לערעורים דחה את הערעור ( ע / 5/04

רודוב נ' התובע הצבאי הראשי (לא פורסם, 14.8.2006)) וגם בקשת רשות ערעור שהגיש לבית משפט זה נדחתה (רע"פ 7477/06 רודוב נ' התובע הצבאי הראשי (לא פורסם, 18.3.2007)). כעת, הגיש המבקש בקשה שבית המשפט זה יורה למנות לו סנגור לייצגו בהגשת בקשה לעריכת משפט חוזר.

מצאתי כי יש לאמץ את עמדת הפרקליטות הצבאית כי דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש נידון בפני בית דין צבאי, אשר ההליכים המתנהלים בפניו מוסדרים בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: חוק השיפוט הצבאי או החוק ). סעיף 440ח לחוק קובע כי על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים יחולו ההוראות המוסדרות בפרק השביעי המופיע בחוק, שעניינו הליך המשפט החוזר. ההסדר להגשת בקשה למשפט חוזר לפי חוק השיפוט הצבאי שונה מההסדר המופיע בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. בנוסף, בהסדר המופיע בחוק השיפוט הצבאי

אין התייחסות למינוי סניגור על-ידי בית הדין הצבאי לערעורים לצורך דיון בבקשה לעריכת משפט חוזר, וזאת בשונה מסעיף 15(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי ) לפיו רשאי בית המשפט למנות סניגור לצורך דיון בבקשה לעריכת משפט חוזר, אם ראה הצדקה לכך ונתקיימו במבקש תנאים, אשר בכללם האשמת המבקש ברצח (סעיף 15(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי).

אמנם, העדר התייחסות לסוגיית מינוי סניגור בחוק השיפוט הצבאי אין בהכרח משמעותו כי המדובר בהסדר שלילי. יחד עם זאת, ראוי ששאלה זו תידון בפני בית הדין הצבאי לערעורים אשר הוא שמהווה את הגוף המוסמך מכוח סעיף 448(א) לחוק השיפוט הצבאי לדון בבקשה לעריכת משפט חוזר, לכשתוגש.

מכל מקום אציין, כי איני רואה מניעה בחוק השיפוט הצבאי שהסנגוריה הצבאית תבחן כבר כעת, ובטרם ידון עניינו של המבקש בבית הדין הצבאי לערעורים, את האפשרות שתגיש בקשה לקיום חוזר בשמו של המבקש.

משכך דין הבקשה להידחות, עותק מההחלטה יומצא לסנגוריה הצבאית.